ההופעה Live

מובי Moby

ביתן 1 גני התערוכה הת"א
4.5/5

ברשימת השירים שקיבלנו, צויין Whole Lotta Love כאפשרות/ בונוס. מובי אינו מת על קאבר ורשנס. אבל את השיר הזה נוהג לעשות יחד עם הזמרת הענקית שלו, ג'וי מלקולם. מי שנכח בערב הסוחף, יודע ש – Whole Lotta Love הגיע לקראת התפזרות. מה זה הגיע. הרים את ביתן 1 בגני התערוכה בשיאו של ערב, שאין לי מילה אחרת ברגע כתיבת שורות, מאשר לתארו כסוחף. זה היה עוד אחד השיאים בערב הזה.
על הפתיחה, כלומר מ – God Moving הבחור (שמסיר משקפיים בהופעות) עושה קילומטרז' לא קטן בהליכה תזזיתית חמוש בגיטרה. מובי אינו סופרסטאר. ללא קורץ מהחומרים האלה. הוא מוסיקאי, גיטריסט, איש הקשה אבל הוא אינו פרונטמן במובן הרוקי של המילה.
מובי על הבמה כדי להניע את הערב, לייצר אווירה ואנרגיות של מופע רייב-דאנס שעוד לא ראיתם. מובי, מולטי אינסטורמנטליסט, לא ידע להגדיר ז'אנרית מה הוא היום, מה שאומר שהקהל שהגיע לערב שלו בפסטיבל פיק.ניק הוא כנראה מעורב.
מובי לוקח מכל ז'אנר משהו, ובסופו של דבר הסלט הוא, אסתכן בהגדרה, תערובת של צ'יל אאוט, דיסקו, רייב, טריפ הופ, טכנו, פאנק רוק וגם אלקטרוניקה. לא לשכוח שלאיש השמיים אינם הגבול – עבד עם מיטב הכוכבים מהביסטי בויז, דרך דיויד בואי ועם מטאליקה. משנה ומשתנה. מנסה ומתנסה. וגם הוא אינו אוהב לשעמם את עצמו לשניה, כלומר – הוא רואה את עצמו בתוך הקהל, כאחד שאומר: באתי להינות, לכייף, לשמוח, לזוז, לספוג אווירה שאני לא יכול לקבל כל ערב. מובי הבטיח במסיבת עיתונאים שהוא כמעט לא ייגע באלבום אחרון שלו Desyroyed, והוא קיים. Play לעומת זאת הגיע גם הגיע, ובצדק. למעשה, קיבלנו את הגרייטסט היטס. שלו.
כניסה קצבית מאוד. מהקטע הראשון. ברורה החיבה הגדולה של מובי לקצב. הוא מגיע גם מהקשה, מתופי הקונגה. כמובן, כבר על הפתיחה הוא מחמם האווירה בשירו הנצחי Why Does My Heart Feel So Bad? עם קולה של ג'וי שמטפס לשחקים. הקול השביר של ג'וי מלקולם הוא חלק מובנה של הערב. מה הוא עושה בלעדיה? 
מגיעים קטעי אווירה וגם דיסקו. גיטרות, קלידים, סימפול של צליל תזמורתי, בלוז, טווח של מקצבים מאפ טמפו, אמביינט, גם מגוון קולות אנושיים עד פלצטים מסעירים. הקול השביר של ג'וי מלקולם הוא חלק מובנה של הערב. מה הוא עושה בלעדיה?
הפתיחה היא 'God Moving Over The Face Of The Waters' המזכך. בהמשך כדאי לציין את 'Extreme Ways', צליל דיסקו עם בס ליין מודגש. גם צליל גיטרת סלייד מאפיין את 'Raining Again', מובי לא מקמץ כשמדובר בקטעים מזוהים, צליל הפסנתר המצוין ב – 'Porcelain', לכל המודאגים – הוא לא יחמוק משום להיט.
עומק? מי מחפש עומק במופע של מובי. הקהל מגיב בעיקר לביט, לאווירה.המילים ימתינו. מובי יודע את זה. הוא אסיר תודה ומלא מחמאות, נקווה שאינן רק החנפות, לקהל לעיר ול"המדינה הנהדרת שלכם" (משהו שסתר את שאמר במסיבת העיתונאים – שאין לך זכות להביע דיעה על מדינה שאינך חי בה) יוצאים מהערב הזה בתחושה של ערב דאנס-רייב אחר,שאחריו גם המופע קרודר ודורפמייסטר, צמד הדי-ג'יז, שהופיעו לפניו – נראה קטן.
בסיום, מובי שולף מצלמה. הוא מבקש לצלם את ההמון המבסוט. האם זה לכבודנו? האם זה גימיק של סוף מופע? מצד שני מה איכפת לי לחשוב שמרוב התלהבות הוא צילם רק אותנו. מה שנכון: לקהל הזה מגיע צילום מהערב.

מובי – רשימת שירים: God Moving, In My Heart, Raining Again, Go, Why Does?, We Are All Made Of Stars, Slipping Away, Beautiful, Flower, Bodyrock, Extreme Ways, In This World, Porcelain, Lie Down In The Darkness, Sitboth, Disco Lies, The Stars, Natural Blues, Lift Me Up, Whole Lotta Love, Honey, Feeling So Real

מובי – מסיבת עיתונאים

מובי – קטעים מההופעה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן