שנתחיל בקלישאות? הרכב של פעם בחיים, ענקי מוסיקה שעפו לשמי קיסריה. יש לכם משהו יותר סוחף? אני חותם.
"בחזרה לנצח", Return to Forever נקרא ההרכב האגדי. הנפשות: צ'יק קוריאה – פסנתר, קלידים, סטנלי קלארק – בס חשמלי, קונטרבס, לני וייט – תופים, ז'אן לוק פונטי – כינור, פרנק גמבלי – גיטרה חשמלית. בני חמישים-שישים-שבעים (צ'יק קוריאה כבר בן 70) שהיגיעו לשחזר את רוח ה-RTF המקורית וגם להשיב בו רוח חדשה.
כולם מחלוצי הג'אז-רוק פיוז'ן של השבעים. אייקוני ג'אז מהשבעים שמזניקים את רף הציפיות לשחקים. ביחד על במה אחת הם אמורים לספק מופע של פעם בחיים. האם נוצרה האינטרקציה שתהפוך את המפגש לחוויה מסעירה? ככה: אחרי חצי שעה, כשכל המצברים של ההרכב התמלאו באנרגיה וגרוב, קרה משהו שלא שומעים כל ערב. עברו את הרף ביותר מכמה סנטימטרים.
הערב נקרא Return To Forever IV כלומר גלגול רביעי של ההרכב מאז הוקם כמובן עם שינויים: צ'יק קוריאה בפסנתר, סטנלי קלארק בבס הם מההרכב המקורי,שנוסד ב-1972. לני וייט בתופים הצטרף להרכב מאז שהחליף את אירטו מורירה ב-1973. החדשים בהרכב הם הגיטריסט האוסטרלי פרנק גמבלי והכנר הצרפתי ז'אן לוק-פונטי, שהיה כוכב בולט ב – The Mahavishnu Orchestra של ג'ון מקלפלין, גם היא מחלוצי הג'אז פיוז'ן. פרנק גמבלי האוסטרלי במקום אל דימיולה, שהשאיר לו נעליים במידות גדולת להיכנס אליהן. גמבלי נכנס בלי רגשי נחיתות.
ההרכב הזה כבר מנגן יחד מאז פברואר, די זמן להתגבש כלהקה-להקה. המוסיקה נשמעת מורכבת על גבול הפרוגרסיב רוק.
Medieval Overture הקטע הפותח של הערב הוא גם הקטע שפותח את האלבום Romantic Warrior. שיצא ב-1976. קוריאה בסולו עובר מהפסנתר החשמלי לסינטיסייזר, כלי שהוא הציג לעולם הג'אז כבר בסוף שנות השישים. האימפרוביזציה של קוריאה, ממש כמו היצירות שלו ל – RTF משלבות ג'אז עם מוטיבי של מוסיקת רוק, גם נגיעות של מוסיקה לטינית.
הערב נפתח כמובן למפגנים סוליסטים: בלט בחלקים שונים ז'אן לוק פונטי שצלילי הכינור שלו משתלבים יפה בפורמט הפיוז'ני. כשהוא מנגן, אתה מבין מדוע הוא נחשב כנ הג'אז הגדול ביותר אחרי סטפן גרפלי.
כשסטנלי קלארק נכנס להילוך גבוה יותר, יכולת לשמוע קריאות התפעלות מהקהל. קלארק הוא ענק במלוא מובן המילה על הבס. נגן מוסיקאי מהפכן שהמציא מיני טכניקות חדשות לבס חשמלי ולקונטרה בס. לוקח לעצמו סולואים ארוכים. מגיע עד פלמנקו, הפריטה שלו על הבס נשמעת כמו ירי מהיר. והדואט שלו עם פונטי ב – "רנסנס" היה מהסוג שסוחט שאגות.
גם גמבלי (שניגן עם האלקטריק בנד של קוריאה בשמונים) הוא גאון הטכניקה בפריטה על החשמלית במה שנקרא Economy picking גיטריסט שמשתמש במפרט בצליל שתואם מצויין את הקונספט הפיוז'ני. כמובן – צ'יק, המוסיקאי, המלחין, שמרגיש מנהיג, אבל לא נסחף לאימפרוביזציות ארוכות מאוד. נתן לכל החבר'ה לנגן. כשהוא ניגן, קיבלת את הוירטואוזיות במלא תפארתה.
זה מה שיפה בג'אז: כוכבים שלא ראו זה את זה שנים נפגשים כדי לייצר מפגש מחודש, אייקונים שהכימיה ביניהם חוזרת כבמטה קסמים כשהם מתיישבים לנגן. מגע הקסם הזה נובע מ"יחסים" שקיימים כבר כארבעים שנה, למרות שהם לא נפגשים לעיתים קרובות, הם מנגנים בהתלהבות כאילו המציאו את עצמם אתמול, רעננים, מלאי מוטיבציה. עוברים מכלים חשמליים לאקוסטים במיומנות מופלאה.
השיאים הגיעו לקראת הסיום כשצ'יק משתף קהל בשירה ב Spain. היצירה הכי מפורסמת של קוריאה, שנפתח בקטע מתוך Concierto de Aranjuez של רודריגו.
הערב הזה הראה כמה – Return To Forever. נצחית וכנראה תחזור לנצח עם כל הפיוז'ניות המופלאה שבו.
צ'יק קוריאה – פסנתר, קלידים, סטנלי קלארק – בס חשמלי, קונטרבס, לני וייט – תופים, ז'אן לוק פונטי – כינור, פרנק גמבלי – גיטרה חשמלית
Chick Corea, Stanley Clarke ,Lenny White, Jean-Luc Ponty ,Frank Gamble
Set-list
Medieval Overture
Senor Mouse
Sorceress/ Shadow of Lo
After The Cosmic Pain
Hymn Of The Galaxy
A Dayride in Oakland
Renaissance
Romantic Warrior
Spain
School Days
Return To Forever – Spain
