Vocal Group of the Year – גם השנה? אני לא סופר את מספר הגראמי שההרכב הזה קטף. אבל אני מקשיב למוסיקה בשלישי של החבורה – Own The Night, ומבין למה (הרבה גראמי מצפים את קירות בתיהם) יש משהו כזה כמו מוסיקה תחושתית למכנה המשותף הכי רחב? Heartfelt סונגרייטינג.
ליידי אנטבלום מצאו נוסחאות מחניפות. בתפר הזה שבין פופ לקאנטרי יש להרכב את החושים המדוייקים. אחרי Need You Now, שנמכר בחמישה מליונים עותקים, אתה עלול להיכנס לשאננות. לא ליידי אנטבלום. המומנטום מנוצל לעוד שורה של שמתנגנים ברכות-קלות מלנכולית נסבלת, מזכירים את ה"אמצע" הזה בעיבודים עממים חשמליים, הפולק-סופט-רוק-קאונטרי שמאפיין הרכבים אמריקנים רבים למן האיגלז.
We Owned The Night הוא השיר האידיאלי להמשך המונטום. אפביט מלהיב. המילים – על רגע אחד של אהבה-תשוקה. המנדולינה של דייב הייווד היא חלק מהטקסטורה המוסיקלית של ליידי אנטלבום כדי להשיג תחושת בלוגראס. Just a Kiss הוצג ב"אמריקן איידול" בשנה שעברה, הגיע למקום השביעי ב- Top 100 בילבורד, המקום הגבוה ביותר של אמן קאונטרי בחמישים השנים האחרונות. Dancing Away With My Heart נכתב עם ג'וש קיר, מי שהיהגם ביצירת Need You Now. השיר הוא כל מה שאתם מבקשים לשמוע משיר קאונטרי קלאסי. מילים-לחן-עיבוד-ביצוע. עוד היילייט – As You Turn Away. קליט, ביצוע יפהפה של הזמרת הילרי סקוט, מלודיה, הרמוניה ועיבוד לכלי מיתר שפוגעים במרכז הרגש פגיעה רומנטית קטלנית. 
אם אהבתם את הקודם/קודמים של ליידי אטנבלום, אין סיכוי שלא תאהבו את זה. נ.ב. קראתי יותר משלוש ביקורת של מבקרים שמאסו בנוסחה של ליידי אנטבלום. "קאונטרי פופ מדולדל שנועד לנצח בכל תוכניות המידל-אופ-דה-רוד" ברדיו, כתבה מבקרת הגרדיאן על האלבום. זה נכון, אבל גם בשביל לנצח בתוכניות הרדיו של המידל-אופ-דה-רוד צריכים כישרון אותנטי. יש להם.

Lady Antebellum – Just A Kiss