בתודעה, ג’טרו טאל קיימת אי-שם בתחילת השבעים. האלבומים שלה היו תמיד יותר אינטילגנטיים מדיפ פרפל, והשתייכו לליגה של קינג קרימסון ויאס. הלהקה יצרה רוק בהשראה בארוקית ובהשפעה קלטית. חלק דומיננטי בדימוי של ההרכב וביצירה היה איאן אנדרסון , החלילן על-רגל-אחת, בעל דימוי האקסצנטרי המטורף, שעל סף 2001 חזר להופיע (גם בארץ)  והוכיח כי כוחו עדיין בפיו, בנשיפה וירטואוזיות בחליל, מאלתר מדהים וזז על הבמה באובר הפרזה תאטרלית.  קלסיקות: "לחיות בעבר" "עבה כלבנה" ועד "חלום מתוק" "אקוואלנג", "פייטן בגלריה", "שיר לג’פרי". אנדרסון וג’טרו ידעו ליצור תמהיל בין סגנונות, מסורות גם בין אקוסטי לחשמלי, בין המאולתר והמורכב למלודי.
דיסק כפול. יותר מ-77 דקות בכל תקליטור. 'The Best of Jethro Tull The Anniversary Collection', שיצא ב-1993, הוא אוסף הטוב ביותר של להקת הרוק הבריטית Jethro Tull. כלולים בו כמה מהלהיטים הגדולים והטובים ביותר של הלהקה המשתרעים בין השנים 1968 עד 1991.
שירים מהשנים 1968-1974 בדיסק הראשון, 1975-1991 בדיסק השני, כולל להיטים מוקדמים כמו 'This Was' ומאוחרים יותר כמו 'Catfish Rising' מ-1991. באוסף שתי רצועות מתוך, 'Crest of a Knave' – האלבום שזיכה את Jethro Tull עבור ההופעה הטובה ביותר של הארד רוק/הבי מטאל בגראמי 1989, הגראמי הראשון מסוגו זה שהוענק.
אתה לא יכול לבקש הרבה יותר. . כש"Aqualung" יצא ב-1971, חשבתי על מהפכה ברוק. מאוד אהבתי את השירים הכבדים יותר של ג'תרו טאל כמו "Stand Up", "Benefit. רכשתי בשקיקה את "Thick As A Brick" כשיצא ב-1972 אבל מצאתי אותו קצת מייגע ונדמה לי שאיבדתי אז עניין בלהקה.
לחזור ל – "Minstrel In the Gallery" הנהדר, בעריכה שצמצמה את השיר. זה עדיין יותר מ-6 דקות. תקשיבו ל – "Farm On the Freeway" אפוס ב סגנון -Dire Straits של למעלה מ-6 דקות, ל"Jump Star" – משחק גומלין של חליל וגיטרה בועטת וקורעת של כמעט 5 דקות! "Pussy Willow" שמציג מעבר יפהפה של כלי נשיפה. אוסף ג’טרו נפלא לא רק למתחילים.

המובחרים של של גטרו טאל Jethro Tull – Aqualung