זה קייב. שירים נאראטיבים, אובססיות בחיפוש אחר אהבה ואמונה, תשוקה שהופכת כאב, טקסטים קודרים, עיבודים אפלוליים, בריטון עמוק מר-מתוק. זה דיסק מאוד מינימליסטי, אינטימי. ספיריטואלי. קייב נטול מניירה, מתווה אווירה שלוקחת את המאזין לשעה של מפגש ישיר עם השירים האישיים ביותר שכתב ושר, ותקשיבו ל"ישנה ממלכה" כדי להבין מהות העוצמה הרוחנית של האיש בעל הטון המלנכולי
