מוסיקולוגיה היא מסיבת הפאנק האולטמטיבית בהארלם, שבה משתתפים חיילי פאנק אמיתיים. למי שלא שנמאס מהפאנקיות של פרינס יקבל אותה על הפתיחה. אל תחפשו בחדש שלו את "פרפל ריין", "סימן לזמנים" ואפילו לא את "פארייד". זה עדיין לא אומר שהחדש של פרינס רע. זה אלבום שמצית בך משהו בשמיעה ראשונה, ואולי אחד-שניים ידליקו בשמיעה שניה, אבל קשה לומר "מאסטרפיס". "מוסיקולוגיה" עצמו הוא שיר גרוב-פאנקי עשוי היטב, אבל השני "מליון ימים" הוא טעות הפקה קשה של פרינס – עיבוד עמוס של בלדה עם צליל "פאזי" ושירת מקהלה לא לעניין. המצב משתפר ב"קרא בשמי" וגם בהמשך בשיר מחאה כמו DEAR MR. MAN שאומר: שומדבר לא השתנה בעולמנו, הכול נשאר רע כשהיה. פרינס לא נותן באלבום הזה סיבות לרוץ לספר משהו מיוחד לחברים, אבל אין ספק שגאונותו כמוסיקאי, היכולת שלו להמשיך להיאחז במסורת המוסיקה השחורה הריתם-אנ’פאנקית, עדיין משאירה אותו יחיד בסוגו.
