משינה 2

משינה מיכל גבע ארקדי דוכין שלח לי מלאך

אם לשים דגש על המושג "יצירתיות" – אז גם ביצוע של שיר מוכר (קאבר) יכול להיות יצירתי,

5/5

"קאבר" (Cover) היא מילת המפתח-קסמים בתרבות המוסיקה הישראלית של השנים האחרונות. הסיבה ברורה כשמש בצהרי יום: תוכניות הריאליטי לגילוי כשרונות, שצצות כפטריות אחרי גשם טרופי.
גם The Voice, תוכנית מרתקת יותר, נכונה יותר מקודמותיה (מדלגת על שלב ההשפלות והצחוקים למען חשוף את הזמרים הראויים) – קידשה את הקאבר. זה ברור:  שיר מוכר מסייע לחשוף ביתר קלות את איכויות הזמר. החיסרון – התחרות מבטלת מראש יצירתיות. לשופט אביב גפן לא היה סיכוי בתחרות כזו, והוא, נדמה לי יסכים איתי, כי אביב גפן הוא יוצר לפני שהוא זמר, וכזמר – נדמה לי – הוא לא היה מסתובב לעצמו, בימים שהוא התחיל את הקריירה.
אם לשים דגש על המושג "יצירתיות" – אז גם ביצוע של שיר מוכר (קאבר) יכול להיות יצירתי, כלומר לא רק איכות הקול, הדיוק המוסיקלי, טיב הסלסול יקבעו אלא בעיקר מקוריות האינטרפרטציה – כמה דמיון, המצאה וחידוש מביא המבצע לשיר כדי לקרב אותו אל עצמו, אפילו לתת תחושה כאילו הוא בעצמו כתב אותו או המציאו מחדש.
אחת הדוגמאות המשכנעות ביותר היתה מיכל גבע בגרסה שלה ל"שלח לי מלאך" של "משינה" (צפו למטה). אני זוכר גרסה אחת טובה מאוד של ארקדי דוכין לשיר הזה, אבל מיכל גבע, לקחה אותו למקום שלה, כלומר למקום שהשיר עדיין לא ביקר בו, לא רק בשינוי הקצב אלא בשינוי הפנימי. מיכל גבע הפנימה את השיר, ונתנה לו פרשנות אישית מאוד, כמו כתבה אותו מחדש.
אם יש הצדקה אומנותית לתוכניות קאברים לגילוי כשרונות, אז הביצוע הזה של מיכל גבע יכול להצדיק את מהות התחרות.זה את הטון הפנימי, הדימיון, החידוש שיוצאים מהביצוע.

ביקורת על אלבומה – "מיכל גבע" (2010)

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן