מה עובר על איפה הילד? נשמע כמעט רטרו נוסטלגי למוסיקה ישראלית שנות השבעים, ימים של פופ בעל קווי מתאר מלודיים תמים-פשוטים-מלנכוליים-מזוככים. תמתחו קשת בין השלושרים ותגיעו לכוורת. איפה נמצאת איפה הילד כיום?. אני מוסיף סימן שאלה: האם ריכוך נוסטלגי הוא אוריינטציה או אתנחתא? האם מוציאים תקע מהשקע לטובת האנפלאגד? האם המנגינה והטון הנוגה הם מרכך הדציבלים של מבוגרי הרוק? ומהו פתאום האגדה הזו על "איש מוזר", שעזב את הכרך ועכשיו – "שוטה הכפר", "מיילל עם הכלבים" הפך "מר וזר".
מצד שני, לא לשכוח שאסף שריג וחבר רעיו לאיפה הילד? חיו תמיד בשניות הזו שבין רוק לרוך. ובכל זאת, הופתעתי לקבל עצבות שכזו, הרמוניות קוליות שמגיעות מלבבות שבורים. גילוי נאות: גם ליבי מתגעגע לקווים מלודיים נוגים ונוגעים. להגיד שהוא נשבר בקרבי? לא ניסחף.
אופיר בר עמי: גיטרות אסף מרוז: תופים אסף שריג: שירה, גיטרות, קלידים חמי רודנר: בס, קולות עמי רייס: פסנתר שלום וינשטיין: קלידים
מה עובר עליך איש מוזר / איך הפכת לשוטה הכפר / אין ספק שמדובר באיש מוזר
בית מרזח די מוזנח, מונח / וירח מלוכלך זרח / מיילל עם הכלבים ברחוב הקר
אז עזבת את הכרך / תברח, תברח
הלב נשבר / הכל נגמר
אז גורשת מארצות ניכר / אלמוני ומיותר, מוזר / לא היית כבר אותו דבר,
אותו דבר / איך הפכת לאדם קצת מר וזר
הלב נשבר / הכל נגמר
מיילל עם הכלבים ברחוב הקר
הלב נשבר / הכל נגמר
תגובה אחת
חחח תהיו טיפה יותר רצניים לפחות בהתייחסות לשמות הנכונים של חברי הלהקה… זה שיר שכתב אסף שריג ולא רן שריג. אחלה שיר!