“שקיעה אחת” הוא שיר של אדם (שם הבמה של חיים כהן) ז"ל שיצא לאור בשנת 1992. זהו אחד השירים המפורסמים והאהובים של אדם, שנודע בשנות ה-80 וה-90 בזכות קולו הייחודי ושירי הפופ הרגשיים שלו. השיר מתאר מצב רגשי שבו אדם מתמודד עם פרידה. השימוש הרב בטבע (אדמת טרשים, ערפל, שקיעה) אמור להעצים את תחושת הפרידה ההולמת כתופים ברכות. לא פסגת השירה של אלונה קמחי. השיר פחות מבליט את הסיטואציה-והחוויה ויותר מרוכז במטפורות). אדם לקח את הלחן של יזהר אשדות והפך אותו לשיר רוק טוב.
דנה אינטרנשיונל בחרה לחדש את השיר לערב המחווה לאדם. ההפקה המוסיקלית עדכנה את השיר באוריינטציה של EDM (אלקטריק דאנס מיוזיק), אבל שיטחה אותו בכל הקשור לעומק החוויה והתובנה. זו דוגמא לקאבר שאינו מוסיף ערכים חדשים חיוניים למקור, שנותר הגרסה הייחודית והמועדפת לשיר.
דנה אינטרנשיונל שקיעה אחת
אז מי היה צודק ומי אשם
זאת סתם אדמת טרשים שאין לה שם
זאת לא התחנה ואין כאן איש
סתם חללית זרה לצד הכביש
בכל זאת מי מפסיד ומי נשכר
זה סתם אבק דרכים חום אפרפר
זאת לא היד שלך, זה לא היד
סתם יד נגעה קלות בהזייה
איך פרידה אחת כמו אלפי פרידות
בתופים הולמת ברקות
איך שקיעה אחת כמו אלפי שקיעות
אש כתומה שולחת בשדות
אז מה היה בערפל ומה מובן
זאת לא ההצטלבות, זה לא הזמן
זה לא אויר שיכור של סוף היום
סתם רוח שנשבה לשום מקום
