סיעור מוחות של מוסיקאים שנולד מתוך מפגש עם שורד שואה, מרדכי צ'כנובר בן ה-100 במסגרת הפרויקט "פסקול שלישי". גיא מזיג, דורון מדלי, הראל סקעת, טל קסטיאל ויונתן רזאל חברו כדי לחבר פיסות מסיפור ההישרדות שלו לשיר. זה שיר על החי שעומד מול המוות, ומקבל את חייו כל פעם מחדש. כל אחד מהיוצרים שמעו מפיו את הסיפור זרק משהו לאוויר ונוצר מרקם. כל אחד זרק לאוויר את מה שהכי נחרט לו בראש מהסיפור. אחד זכר את יד האלוהים המכוונת, שני זכר את פרטי הסיפורים ואת החיפוש אחרי אבא, שלישי זכר את המספר על היד, אבל הפרט המדהים היה שבתוך כל הזוועות באושוויץ, הייתה גם מנדולינה. כלי נגינה שמזכיר את החיים לפני המלחמה, ומופיע שוב במרכז הסיפור במחנה ההשמדה. לכן, בסוף כל פרק בשיר נתנו למנדולינה לנגן את המנגינה.
חיבור המילים לא מוביל לסיפור קוהרנטי. נתנו לצלילים להשלים. אכן: המוסיקה משדרת את התוגה והאווירה ביחס לסיפור, שמקבל חיזוק אותנטי בשזירת קולו של הניצול. הטונים מביעים יותר הזדהות רגשית מאשר טראומה, והצלילים אפילו פותחים צוהר של אור, במיוחד צלילי המנדולינה. חברו עם הקליפ (למטה) ותקבלו יצירה שמצליחה לגעת בסיפור הקשה בהזדהות כנה מהמרחק הלא קטן שבינם לבינו.
