16 שירים חדשים באלבום אחד? האם הגיעו לאייל גולן כל כך הרבה שירים טובים שהוא ניפח? עשרה, שנים עשר לא הספיקו? מה קרה? אזעקת הרגעה: לא מצאתי כאן את 16 השירים של חייו. אפילו לא חמישה.  האם כמות שירים לפי גולן היא קריטריון לרצות את הקהל הרוכש את אלבומיו בחג?
אכן – כמות יותר מאשר איכות. כמה עוד אפשר לשיר על הגבר המיוסר, שבור הלב והמתגעגע המקונן על עזיבתה של האהובה. הנרטיב הזה עובר לאורך האלבום ב"באתי אליך", "רחוק מכאן", "חזק יותר", "כדי שאלך", "טוב לך איתו". אני ממש לא משתתף בצערו של גולן, שטוחן שוב את יגונו של המאהב. לא מאמין  לרומנטיקה הדואבת המופרכת הזו וגם למוסיקה הממחזרת קלישאות בתזמורים ערביים, במנגינות צפויות. המעבדים והמפיקים המוסיקליים יודעים איך לייפות.
השיטה מוכרת: הכותבים מתבקשים לתפור לו שירים לפי מידות. דרישות: פופ עממי, מלודיות נוגעות, טקסטים קלילים. אתני מיינסטרים. טיילור מייד פאר אקסלנס. נושאים מבוקשים לפי הנוסחה: היפה והקשה להשגה, הרוקדת המפתה, האוהב הננטש והמיוסר, אלוהים, משפחתיות. המינונים הם גם במצבי הרוח – אחרי עצוב יבוא שמח. הניסיון לייצר דרמה ב"אח יקר" – על רקע טראומת אהבה משותפת, הופך לקיטש דביק של חמלה והשלמה מטעמו של המאוכזב. כנ"ל "תמיד בשבילך" דואט שנועד לרגש עם אלין גולן בתו, בשימוש בגוזל החותך את השמיים מהשיר של אריק איינשטיין. 
חלוקה השירים מאוזנת ושקופה לפי מינון  מחושב: ים תיכוני, רומבה, פופ. ערבי. דאנס. פלמנקו.  "כמו צועני עם גיטרה מנגן אחרייך נודד" שר אייל גולן, והוא רוצה שנאמין לתחפושת הזו? אני לא.
לאייל גולן אין בעיה לשיר טקסטים חבוטים במקצבים מיושנים: "יש מסיבה טובה הערב נצא לרקוד, כולם כאן בטיילת על החוף את בדיוק עוברת כה מהממת, תגידי לי כבר ערב טוב".
ניסיון לגוון: "לאן הגענו" של אבי אוחיון: לא שגרתי שאייל גולן מקטר על המצב. את הקיטורים הוא חולק עם אהובה – "אני שואל אותך לאן הגענו?" ו"מזמן נגמרו לי הדמעות" אלא שהניסיון לייצר דרמה מתנפץ על טקסט מרופרף בתפזורת לא משכנעת של "מלחמה שתחזור בסוף הקיץ", טלפונים, מזון מהיר, ריאליטי בטלוויזיה, הרבה חלקים שאינם מתחברים לשלם במתכון שמצלצל יותר מהשפעה של שלמה ארצי בטקסט (דמעות+מלחמה), בקצב, במנגינה. זה נשמע שקוף, פשטני ולא אותנטי.
עדיין יש תחושה שאייל גולן עם כל המנעד הנפלא שלו, עובד על טייס אוטומטי מעולה, מנסה לרצות את כותביו, לפזר סיכונים, לייצר מינונים נכונים לקהלים שונים, כי מבחינתו העם אוהב אותו ככה, כפי שהוא, לא רוצה שינוי. זו מן הסתם, הסיבה שאותי התערובת שהוא מציג נשמעת כבר ממוחזרת-מיושנת, בטח לא מאתגרת, לא מעוררת חשק  להאזנה חוזרת.

שירים: באתי אליך, מלך העולם, אח יקר, דבש בשפתיים, רחוק מכאן, רוקדת בלילות, אתה המלך, הוחפה פה, חזק יותר, לאן הגענו, תמיד בשבילך, כמו צועני, כדי שאלך, רוקדת עם השיר, טוב לך איתו, אייל גולן קורא לך