תתארו לכם עונה בלי שלמה ארצי. יש מצב? תתארו לכם קיץ בלי שלמה ארצי בקיסריה. יש מצב? איך שר ארצי בדיסק הראשון מבין השלושה: "פחד שבא למות".
אנחנו באביב 2024 על סף הקיץ. עדיין מלחמה. עדיין חטופים. אלפי משפחות שכולות. אלפי משפחות מפונות. מחלקות שיקום עמוסות, אבל ארצי. אנשים חייבים ארצי באביב, בקיץ, בסתיו, בחורף. זקוקים למנת צלילים טעוני געגועים מרומנטיקן ישראלי בלתי נלאה. סוג של שרידות מקומית.
אוהביו – כמעט כל שיר זיכרון בלתי נמנע. גם אני מזן המתרפקים על שיריו, אם ללכת על גילוי נאות. אופנות מוסיקליות מתחלפות, שלמה ארצי נשאר של כל הזמנים. לגלות את ארצי מחדש? אין צורך. הכל גלוי, ידוע ומוכר.
להתאהב מחדש? אולי זו אינה אותה האהבה, אבל אפשר לומר שהאהבה לארצי מזדקנת יפה, גם את הרדיו הישן שלו אין מכבים. מה שאומר: אל תתארו לכם גם את הקיץ הבא ללא שלמה ארצי.
ארצי זיהה צורך. חולק מאוויים אסקפיסטיים עם אנשים באשר הם בלשון "תתארו לכם" – כלומר: בואו נחלוק עולם יפה, פחות עצוב, קצת אושר, שמש בכיסים, בית בגשם, ריחות עצים מלאים בתות, הזדמנות לחזור לנעורים, הגשמת כל החלומות, וגם פגישה איתה. גם פגישה מחודשת עם הקהל הנאמן שלו.
אומרים שלא רחוק מחדרה,/ בין הים לבין החולות/ יש מקום שבו זורחת השמש, בלילות. והנה מתניעים שוב ונוסעים למקום הזה בין ים לחולות שבו זורחת השמש בלילות, לשיר שירי געגועים.
עונת ההופעות כבר החלה. חום יולי אוגוסט יכניס שוב את עם ישראל למכוניות בדרך אל האמפי הרומי. שלמה ארצי יבלה עוד כמה לילות חמים ונרגשים במקום הזה. והשמש כרגיל תזרח עליו בלילה. הקהל ימלא את מושבי הבטון כדי לתנות אהבים. יחפש השתקפויות של עצב ושמחה. אולי זה האושר, ועדיין חיינו מלאים באסונות, טראומות, באבסורדים, בחוסר הגיון, אבל מי אמר שיש הגיון באהבה? איך אומר השיר: לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער ולהגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר"…
צילום: מרגלית חרסונסקי
שלמה ארצי השירים היפים – "נוף ילדות" היכל התרבות 2024
שלמה ארצי – האיש ההוא – היכל התרבות 2024
