אהבה טוטאלית, כמיהה, געגוע, כאב של פרידה, תקווה כמעט נואשת. זה בדיוק הווייב שחוליו איגלזיאס איגלסיאס מזוהה איתו: רגש גדול, ללא ציניות. אדם ישראלי נמצא באזור הזה – בעברית שמתחנננת לצרפתית. מצד אחד: עידון, מנימליזם, אצילות. מצד שני: לב שבור וחשוף לחלוטין. זה יוצר מתח יפהפה של רומנטיקה בוגרת. קול חם, שקט, אלגנטי  עם לב מלא תשוקה.
השיר “גשם” נשען באופן מובהק על הדנ"א הרומנטי־אירופאי של היצירה המקורית. זוהי דרמה רגשית, כמיהה חסרת פתרון, אהבה בלתי מושגת, וגיבור שמספר את סיפורו כמו וידוי אישי.
"הלב בוער איך אפשר לוותר" "מאושר בלעדייך אבוד" – האהבה כאן אינה עדינה או מפוכחת – היא אהבה גורלית, כמעט תלותית.

השיר נפתח ביופי: "את יופייך הזוהר אין מילים לתאר" ומסתיים בשבר:“עברת עם אחר — זה את ליבי שובר” – זה מבנה צורני שמזהים היטב בבלדות שבר הלב של זמרים כז'ילבר בקו, ואיגלסיאס.
אהבה → אידאליזציה → נפילה → כאב בלתי נסבל.
הדרמה מופיעה גם בשברון הלב הפתאומי "לפתע עברת עם אחר  או או זה את ליבי שובר" זהו בדיוק סוג הטוויסט הרגשי שמאפיין את הבלדות הרגש הצרפתיות הגדולות.

גם בגרסה העברית נשמרת הזרימה המלודית הארוכה, הסנטימנטלית על משפטים ליריים מתמשכים, כמו "כל מילה היא תפילה אל נפשך היפה".
הגשם כאן אינו מקרה -הוא סמל לבדידות, קור רגשי, טלטלה פנימית, אהבה שלא חזרה. זה מקביל  לשירים כמו “Les Feuilles Mortes” או “La vie en rose” מצד האסתטיקה – הטבע משקף מצב רגשי. הדמות בודדה מול גשם = רגשות מוצפים.
הביצוע של אדם ישראלי  בין עדין, מאופק להומה רגש, יופיו הפשוט, צרפתיותו העברית.

אדם ישראלי בגשם

את יופייך הזוהר אין מילים לתאר
הלב בוער איך אפשר לוותר
כל מילה היא תפילה אל נפשך היפה
את שיריי מקדיש לך מהנשמה

כשעברת ברחוב קראתי בשמך
הסתובבת לאחור המשכת בלכתך
שיערך השחור לגופך ג'ינס צמוד
ולידך מאושר בלעדייך אבוד

מול ביתך עומד בגשם נרטב
מחכה רק לך מאוהב
אין מילים בפי כדי לתאר
לפתע עברת עם אחר
או או זה את ליבי שובר

זה אני שקטפתי לך פרח ורוד
בעינייך נזכר לא יכול לעבוד
מסרונים ששלחתי את לא התייחסת
דעי לך נסחפתי כשראיתי אותך

מול חלון ביתך עומד מחכה
הגשם מכה אותך לא רואה
כמה זמן יעבור עד שתביני אותי
השיר הזה מוקדש לך מנשמתי

מול ביתך עומד בגשם נרטב…