"חייבים לשחרר את החטופים" – הפך למשפט נדוש, הגם שבמהות ממשיך להיות חיוני עד קריטי. איתי בלטר  מציג ראיה שאומרת – אין מצב – "בחיים אי אפשר להציל/ חוץ מעצמך אי אפשר". הפניה לאלוהים לדבר עם כולם? – נואשת. הרי ב-7.10 הוא לא היה שם כדי להציל – לא את האזרחים, לא את החיילים. ועכשיו – רבים מדי נמצאים במיטה חמה גם אם יצאו למחות נגד המלחמה, ובמבחן התוצאה – שום דבר אינו מצליח להיטיב את המצב – לא האדם, לא אלוהים ולא המפגינים.
בלטר יצר דרמה מוסיקלית על בסיס ה"צריך לעזור" שנפתחת בקולות נואשים. השיר האירוני הקודר נשמע כקצב מתקתק של שעון, שמדגיש את אלמנט הזמן הפטלי ואת תחושת הנואשות. התזמור האלקטרוני משמש פסקול אפקטיבי לקולו המדבר-שר, מעצים את חוסר התוחלת שבמשפט הנ"ל. יש בעיבוד משהו שמשרה אווירת הזיה, כמו כדי להתנתק מהמציאות, וזו ככל הנראה המציאות בה אנו חיים – הזיה!

*** סינגל שני מתוך האלבום "שירים שבאו אל סופם"

איתי בלטר כיכר החטופים

חייבים לשחרר את כולם/ קודם ילדים ונשים
תמיד יש לי שלט ביד/ משהו בו אני מאמין
חייבים לשחרר גם אותנו/ חייבים לשחרר את כולם
בחיים אי אפשר להציל/ חוץ מעצמך אי אפשר
ראיתי איך גיבורים/ מצילים את מי שנשאר
צריך להציל גם אותנו/ חייבים להציל את כולם

התפללתי לאלוהים/ פזר עלינו עזרה
תחמול על נפש חיה/ על כל נשמה אבודה
כי צריך לעזור גם לנו/ צריך לעזור לכולם
לדבר עם מנהיגי העולם/ לדבר עם מי שיכול
מתחת לחול של הים/ אל תוך פי התהום
כי צריך לדבר גם איתנו/ צריך לדבר עם כולם

שנינו במיטה החמה/ אחרי עוד הפגנה
אנחנו לא מלחמה אנחנו לא מלחמה

איתי בלטר פייסבוק