בחצות וחצי, כמעט שעתים וחצי אחרי שארז לב ארי פתח עם "לבבתיני", חגג לב ארי עם סלט בוזוקי בקינוח מלהיב, תזכורת שאנחנו בנמל על חוף הים התיכון. פתאום כמעט בלי קשר ל-25 השירים שקדמו – פצח בחגיגה יוונית אסלית, כמו כדי לומר לקהל – יאללה, הגיע הזמן להשתחרר, לחגוג בגדול. לב ארי, אנטי סטאר, הגיע לבארבי בנמל יפו לתת את חגיגת חייו עם עזרה מחברים אורחים, חלקם נכחו במודעות (אביתר בנאי, פטריק סבג), חלקם לא (מיכה שטרית, תומר ישעיהו).
זה היה ערב שסיכם דרך של יוצר – מוסיקאי, זמר-יוצר, גיטריסט ופזמונאי, שהמוסיקה שלו מחברת בין עולמות: לב ארי משלב מוזיקה ישראלית עכשווית, השפעות מזרחיות, מוזיקה אתנית ופיוטים מהמקורות היהודיים. השילוב הזה מעניק ליצירה שלו עומק תרבותי ואווירה רוחנית, שמצליחה לפנות לקהלים מגוונים. בשירים שלו הוא מתמודד עם שאלות של זהות, אמונה, וחוויות חיים. הוא מצליח לגעת בנושאים אישיים, אך מדבר בשפה שמתחברת לרבים, מה שמעניק לשיריו תחושה של רלוונטיות וכנות.
לב ארי הוא כשרון גיטרה, המשלב השפעות ממוסיקה מזרחית עם נגינה מודרנית. הנגינה שלו מעניקה חותם ייחודי להפקה המוזיקלית של השירים. מאחורי ארז חמישה אלבומי סולו, "העץ הבודד" אלבום שיצר יחד עם פטריק סבג, ואינספור שיתופי פעולה מגוונים, אשר הנפיקו שירים שהפכו חלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי.
אחזור על דברים שאמרתי על ארז לב ארי בעבר. יש משהו מעודן קסום במוסיקה שלו. הוא משדר עומק בלי ללחוץ, בלי לכפות את עצמו עליך. מגיע ממקומות צנועים, לא מחפש לענות על צרכים וגירויים מידיים. הוא נוגע בעצמו, בנפשו באמינות גבוהה, במוסיקה השוזרת מלודיות נפלאות בתערובת של אקוסטי בחשמלי, באווירה מעט הזויה, טעונה מתח קל.
בפתיחה: מה יפו מילות "שיר השירים", שיוצרים עכשוויים כה משתוקקים לשיר אותם . "מה לך עיניים/ מה לך כי תבכי יונה צחורה? / פתחי את שערייך/ גלי לי סודותייך ואדע". ארז לב ארי תפר עיבוד אוריינטאלי לטקסט בשילוב של כינור רוק פיוז'ני.
בעיה: לא שמעתי מילים. קולו נבלע. הייתי הולך על עיבוד אקוסטי נינוח יותר, להיות יותר נוכח בשיר, לתת יותר מעצמו.
האורחים שדרגו באופן משמעותי. אביתר בנאי – פתוח, אנרגטי, מיכה שטרית מצוין, תומר ישעיהו – ייחודי מאוד בשלושה שירים, אבל מי שנכח מאוד הוא פטריק סבג. השניים ממשיכים לחפש השראה במדבר, יוצרים עירוניים שחוו חוויה מדברית רוחשת וחשבו יצירה, כלומר – רשמו תחושות. הטרובדור לב ארי חבר לאיש הצבעים המוסיקליים סבג. לשירים כ"צל כבד", "תפילה לעני", "טיפה בים", "העץ הבודד" – שיר הרהורים, המורכב משירה ודיבור, על יכולת האדם להיות חפשי בבחירה ובמחשבה. לשיר הזה עלה מיכה שטרית בתפקיד המספר.
בגדול – קיבלנו בבארבי מופע חשמלי ללא פשרות. זה היה ערב של קצב עירוני, פחות אווירה מדברית. רוק ישראלי ראשוני, אמיתי, שירים, שמתפתחים לקטעים ארוכים יחסית , מרחב נגינה, אלתור משותף, עושר מוסיקלי. מופיע נטו, בלי גינונים וחנופות, בלי סטאריזם. הכי הוא כמו שהוא. אם לדבר על ערב רוק מקומי אותנטי – זה היה הערב הזה.
נגנים: איתי זנגי – גיטרות, טל כוכבי – תופים, שחם אוחנה – בס אורן צור- כינור
שירים: 1.לבבתיני 2.בסוף היום 3.לא אחד מאלה 4.פרימיטיביים 5.מלחמה אבודה 6.נחום וציונה 7.תחרות כלבים-אביתר בנאי 8.צדק-אביתר בנאי 9.לא רואה אותי-אביתר בנאי 10.מה אעשה-אביתר בנאי 11.אנה אפנה 12.יחידתי 13.לא זוכר פנים 14.צל כבד- פטריק סבג 15.תפילה לעני – פטריק סבג 16.טיפה בים – פטריק סבג 17.טיוטה להספד – פטריק סבג 18.העץ הבודד- פטריק ומיכה שטרית 19.מסמרים ונוצות – פטריק ומיכה שטרית 20. את חירותי 21 עפיפון ברוח 22.סוסים יפים לבד- תומר ישעיה 23 זמן פריז- תומר ישעיהו 24 לאהוב ולשחרר-תומר ישעיהו 25.די לי 26.סלט בוזוקי
צילום סטילס: מרגלית חרסונסקי
אנה אפנה
"תחרות כלבים" ארז לב ארי פוגש את אביתר בנאי בבארבי
"צל כבד" עם פטריק סבג
"מה אעשה" עם אביתר בנאי
"תפילה לעני" עם פטריק סבג
"מסמרים ונוצות" עם מיכה שטרית ופטריק סבג
