בניה ברבי במקום הכי רחוק

במקום הכי רחוק

בניה ברבי

מילים ולחן: בניה ברבי ואבי אוחיון עיבוד והפקה מוזיקלית: מתן דרור
3.5/5

לא ייאמן: הגבר גם מאשים את עצמו במשבר היחסים: "אחרי הכל, זה גם בגללי". ומה בגללה?  מה גרם לו לברוח ל"קצה העולם"? – אה, רצה "לחזור לעצמו". מה באמת קרה לו – שהוא ברח? מצד שני ברור שהוא מתגעגע – "כל זיכרון שחוזר בי אני מתעורר". עד כאן  – שיר סביר, אבל אז מגיע ההתרפסות הפשטנית שנוגעת בקיטש  – "אם תרצי בי אהיה לך שיר ומנגינה".
בניה ברבי ואבי אוחיון יצרו עוד טקסט שבלוני על גבר שבור שכותב לאהובה. מה בדיוק קרה כאן? – לא ברור. האם אכזבה אותו או שמא חיפש יותר את עצמו, וממה בדיוק הוא פוחד.
עזבו חפירות. תנו לרגש לרוץ לפני המילים. בניה ברבי מצוין בזה, במיוחד במתכוני בלדת הפופ הנוגה-רכה במנעד גבוה ובקול מסתלסל, שעולה ומטפס לשיאי הרגש, לפני שהוא עולה גם למסלול קצבי קצר שמאיץ למסלול Radio Friendly. ענוג הוא הקול, יפה היא המנגינה.  אני לא מתייחס לשירים האלה נרטיבים דרמטיים אותנטיים. ברבי יצליח גם בסוג הזה של חנופה מוסיקלית, שפוגעת ישירות במרכז הרגש. האם ינצל את כישוריו כזמר ויוצר לחשוב מחוץ לקופסת המיינסטרים הזו? – ימים יגידו.

חיפשתי לי שקט בקצה העולם/ מה לא עשיתי, ניסיתי/ רחוק לבד זה קצת מסוכן
רציתי לחזור לעצמי סתם אחד כמו כולם/ כמה צעקתי, שתקתי במקום לדבר הוצאתי עשן
אם רק היית יודעת מה קרה לי כמה ניסיתי לשמור עלינו/ כמוני משוגעת, איך דומה לי כמה ניסים עוד יפלו עלינו
כל זיכרון שחוזר אני מתעורר/ זה לא שאין בי אמונה/ כבר לא מסתתר, אם רק תרצי בי יותר
אהיה לך שיר ומנגינה/ גם במקום הכי רחוק שבעולם אני רואה אותך/ כאילו את פתאום עוברת
על החולות הרחוקים אני כותב אני אוהב אותך/ חולם אותך איתי נשארת
חיפשתי שעות בעיקר את עצמי/ מה לא שאלתי, כשלתי/ אולי זה כבר פחות בשבילי
מה שוב יקרה לי פתאום אם תבואי מולי ?/ כמה פחדתי, רעדתי/ אחרי הכל, זה גם בגללי
אם רק היית יודעת מה קרה לי/ כמה ניסיתי לשמור עלינו/ כמוני משוגעת, לא נורמלית
כמה ניסים עוד יפלו עלינו

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות