אין לו אוויר – אם הוא לא שלה. צערו מגיע בשני קולות – של דוד בוזגלו ושל רון בוחניק. הגברים כן בוכים בלילה, וטובים הבוכים בשניים… אהבה נכזבת יכולה להיות אחת החוויות הכואבות והמטלטלות ביותר שאדם עובר, ובמיוחד עבור מי שמרגיש נואש אחרי שאיבד או לא הצליח להשיג את מי שאהב. המחשבות והרגשות במצב כזה הם פעמים רבות עוצמתיים ומורכבים, ולעיתים קשה למצוא את הדרך להשתחרר מהם ולהתקדם הלאה.
הגבר בשיר הזה מרגיש כאילו קרס חלק חשוב מעולמו הפנימי. תחושת הנחמה, החום והקרבה שאותם הוא קשר עם דמות אהובתו מתחלפים בתחושות של ריקנות, חוסר ודאות ואפילו תחושת חוסר ערך או בלבול עמוק לגבי עצמו. הוא מגיע לתחושות של חוסר אונים ותקיעות, כאילו כל מאמציו לזכות באהבתה היו לשווא.
הטקס אינו יורד לסיבות שהביאו אותו למשבר, אלא מתמקד בתחושת הנואשות בלבד. העולם עצר, העצב השתלט, מחסור באוויר, רצון לברוח.
המוסיקה – בלדה מהסוג הים תיכוני, מנגינה נוגה, מעבר אפקטיבי ("בא לי לברוח"), צלילים אלקטרוניים מעדכנים, קולות שירה דואבים ומיוסרים, מעבר קצבי (לדאנס) וסולו גיטרה מעצימים. הכי נדוש, הכי להיט.
דוד בוזגלו רון בוחניק בא לי לברוח
בא לי לדבר איתך/ כבר לא רואים אצלי שמיים
בא לי לחבק אותך/ כי השפיות טבעה במים
אצלי גם השעון עוצר בלילה/ זמן לא עובר
הולך כמו משוגע בכל הבית/ כלום לא עוזר
בא לי לברוח/ אין לי מקום/ תני לי סימן אני בא עד אלייך
רגע של שקט/ כמה שקיעות/ מה זה שווה אם אני בלעדייך
אני נשבע לך שאתן הכל/ ואם הלכת אז מצידי שיישרף הכל
את לא יודעת שאין אין לי אוויר אם אני לא שלך/ אם אני לא שלך..
החבאתי את זה בכיסים/ שהלב הרים ידיים
וגם ניסיתי לחייך אתמול/ אבל רואים לי בעיניים
שהעצב כבר תפס לו איזה חדר/ אצלי פה בלב
ורק איתך מצאתי לי גן עדן/ זה לא עוזב
בא לי לברוח/ אין לי מקום/ תני לי סימן אני בא עד אלייך
רגע של שקט/ כמה שקיעות/ מה זה שווה אם אני בלעדייך
אני נשבע לך שאתן הכל/ ואם הלכת אז מצידי שיישרף הכל
את לא יודעת שאין אין לי אוויר אם אני לא שלך
אם אני לא שלך..