כיסוי ל-Not Going Anywhere של קרן אן הוא אתגר. גרסת המקור נשמעה תמיד כחלקים של שיר שאי אפשר להפריד ביניהם. דניאל רובין אינה מביאה פרשנות אחרת, רוח השיר המקורי  נושבת בגבה בגרסתה העברית, ובכל זאת יופיו של השיר והביצוע הסולידי כמו "מגלים מחדש" את השיר.
“Not Going Anywhere” של קרן אן הוא בלדה אקוסטית עדינה, שזכתה להופעה משמעותית בפלייליסטים ולחיבוק מצד זמרים וקהל בינלאומי. זהו שיר עדין, מלא תחושות של בדידות, הרהור, ועצירה במרחב ובזמן. ניתוח השיר חושף עולם פנימי עשיר של דוברת שמתארת את עצמה כמי שעומדת במקום, פיזית ונפשית, בזמן שהעולם ממשיך לנוע סביבה.
השיר מבטא הלך רוח של אישה שנמצאת במקום רגשי או מנטלי שבו היא מסרבת (או אינה מסוגלת) להתקדם. יש תחושה של כאב מודחק, פגיעות, ותחושת חוסר שייכות לעולם שמשתנה תדיר. הבחירה "לא ללכת לשום מקום" יכולה להיתפס כהתנגדות לשינוי, או כהשלמה עם מצב של קיפאון.
הביצוע של רובין  חשוך ואינטימי, פחות קודר מהסגנון המוזיקלי המוקפד והבלוזי של קרן אן, אך שומר על רוחה של היוצרת בעברית מתנגנת בעיבוד שמוסיף לשיר נדבך אווירה אקוסטי שמימי יפה, נותנת לשיר של קרן אן זהות של "בית" — תחושת מקום, שורשיות ורגישות ישראלית. היא מצליחה לא רק להעביר את הרגש המקורי, אלא גם לשמור על ערכי התחושה של השיר.

.דניאל רובין נשארת במקום

אתה אולי תהיה לנצח
אגם מלא בחרטות
במקום לשכוח משתדלת
לא ממש לזכור

בדרך כלל אני לוחשת
כשאנשים חולפים ליד
קל יותר להתרחק
מלהושיט ת׳יד

גאות עולה יורדת בכל יום
אני נשארת במקום
אני נשארת במקום

חברים באים הולכים פתאום
אני נשארת במקום
אני נשארת במקום

ואולי אני לוחשת
הנהר מלא סודות
רוצה לשמוע בלי לשים לב
לומר בלי לגלות

אם יש חדש תחת השמש
אני עוד ממשיכה לתהות
אני נשארת כאן
אוהבת מרחוק

גאות עולה יורדת בכל יום
אני נשארת במקום
אני נשארת במקום

חברים באים הולכים פתאום
אני נשארת במקום
אני נשארת במקום

הולכים בלי להגיד שלום
אני נשארת במקום
אני נשארת במקום

דניאל רובין פייסבוק