דני רובס צילום מרגלית חרסונסקי

דני רובס – כמה אפשר

דני רובס

מילים ולחן: דני רובס הפקה מוסיקלית: גל פדה
3.5/5

מה פשר צערו של דני רובס? המוסיקה העגמומית מובילה ל"הבית ריק אתה מיותר". משבר אישי? המטפורות – "סירת נייר קטנה מול הסופה"/ אסטרונאוט בלי חליפה" – מסמנות קטסטרופה, ובהמשך משהו מתערפל: "משהו שם עוד לא פתור ומפוזר". הסקרנות לתהות על פשר המצוקה  גרמה לי להציץ להודעה לעיתונות. השיר, מתברר, הוא התגובה של דני רובס לעולם התרבות ששבק חיים.
מאזינים שאינם ניזונים כמו אמצעי התקשורת במידע חוץ שירי – ינסו לפרשן כל אחד בדרכו. "הבית ריק" יכול להתפרש גם כמצב של אובדן מסיבות שונות. מכל מקום: המהלך המלודי, הטון – בין כמיהה למצוקה – חתומים בחותם דני רובסי מובהק. הסונגרייטר שפוגש את הסינגר ומספר לו סיפור נוגה. ה"כמה אפשר" מגיע מעומק נשמתו. העיבוד עוטף בצלילי מיתר שמוסיפים נדבך עצב בחלקו השני של השיר. דני רובס אינו ממציא עצמו מחדש כמו הביטלס אהוביו, אבל הוא משדר שידור כן ואמיתי מתוכו.

**** הקליפ המצורף צולם בימים האחרונים בהשתתפות אנשי תעשיית המוסיקה וצוות ההופעות הקבוע של דני רובס
בימוי' mילום קליפ ועריכה: עמית בן שושן, ABS production

מעגל, יום רודף יום/ חבל דק על התהום
סירת נייר קטנה מול הסופה/ אסטרונאוט בלי חליפה
זה לא נקשר/ כמה אפשר, כמה אפשר?
הבית ריק, אתה מיותר/ אז אתה שר
כמה אפשר…
איפה השמש של אז/ אפלה, צל שלא זז
כמה פסיעות מכאן נח הוויתור/ משהו שם עוד לא פתור ומפוזר
כמה אפשר, כמה אפשר?/ הבית ריק אתה מיותר
כמה אפשר…

קרח דק על מצולות/ בא הזמן, זמן לעלות
אני כותב על זה/ הזמן קצר/ לי זה כל מה שאפשר…
כמה אפשר, כמה אפשר?/ הבית ריק אתה מיותר
כמה אפשר…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות