השיר האחרון באלבום הנצח Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band משנת 1967. חתומים עליו ג'ון לנון פול מקרטני. חלקים ממנו נכתבו בנפרד ע"י שניהם. ההחלטה להוסיף ליווי תזמורתי (בקרשנדו סוער) כולל סוף פסנתרני מיוחד נולדה אחרי שהשיר כבר הוקלט. פול מקרטני והמפיק ג'ורג' מרטין ניצחו לצורך כך על תזמורת של 40 נגנים באולפני אייבי רוד. התוצאה שיר של מעברים מפתיעים, קסם המלודיה, וההרמוניה השמימית. צליל פסיכודלי, תזמור שמפליג בדימיונו..
השורה I’d love to turn you on נחשבה-נחשדה בזמנה כמרמזת על סמים וגרמה לפסילתו לשידור בבי.בי.סי גם השורה "found my way upstairs and had a smoke / and somebody spoke and I went into a dream" פורשנה בקונטקסט של סמים. לנון ומקרטני עצמם הכחישו כי מילות השיר מתייחסות לשמים. לנון אמר כי השיר עסק בפשטות ב"תאונה ובקורבנה". ג'ורג' מרטין המפיק טען כי תמיד חשד כי השורה הנ"ל קשורה במריחואנה.
לגבי התאונה – אחת הסברות היא שמדובר במותו בתאונה ב-1966 של טרה בראון, 21 במותו, יורש נכסי ספר הגינס שהיה חברם של לנון ומקרטני. השורה הזו מיוחסת לג'ון לנון שטען זמנו כי פול מקרטני לא ידע כי במדובר בטרה.
השיר היה אחד מהשירים הראשונים שהשתמשו בטכנולוגיה של "רב-רצועות", כלומר להקליט במספר רצועות בו זמנית, מה שאפשר את השימוש בטכניקות עיבוד שונות, סינתזות קוליות וערבוב של כלים וצלילים.
השיר בנוי משני חלקים שונים שלא ממש מקיימים קשר ישיר ביניהם. החלק הראשון, אותו כתב ג'ון לנון, מתאר יום בחייו של אדם שמעורב בתאונה ומסתיים בתיאור פסיכודלי של הרגשות וההתרחשויות. החלק השני, שנכתב על ידי פול מקרטני, מציג יום רגיל ומעט אבסורדי בעבודת המשרד. השניים לא משתלבים באופן לינארי, אלא מהווים קפיצות בין סיטואציות שונות, דבר שמדגיש את תחושת האי-סדר והחיים המודרניים. המילים של השיר עוסקות בנושאים כמו שגרה, שכול, עיתונות ותאונות, ומובילות את המאזין דרך חוויות שונות ותחושות של חוסר שליטה ובלבול. זהו שיר שכולל המון משמעויות תחת סיפור פשוט לכאורה, תוך שהוא מבטא את הזרם המודרני של מחשבות, רגשות ותסכול.
השיר משלב בין סגנונות מוסיקליים שונים: החל ממלודיה עדינה ועד לסגנון פסיכודלי, דרך שימוש באפקטים ושכבות מוסיקליות שנבנות ומתרקמות יחד. המוזיקה עצמה משתנה בצורה חדה, מה שנותן תחושה של מעבר בין תחושות שונות ומצבים נפשיים משתנים.
השיר כולל סאונד חדשני שהשתמש בטכניקות שכמעט לא נשמעו עד אז. לדוגמה, בסיום השיר יש צליל מאוד גבוה, שנשמע כאילו הוא לא נגמר, וכולל סאונד של תדרים גבוהים מאוד שמולחמים לתוך הסיום.
A Day in the Life היה שיר פורץ דרך בעבודת ההפקה של הביטלס, ששילבו בו אלמנטים של פרוגרסיב רוק, פסיכדליה ומוזיקה קלאסית, והשפיע רבות על דורות של מוזיקאים.
הביטלס A Day In The life
I read the news today oh boy
About a lucky man who made the grade
And though the news was rather sad
Well I just had to laugh
I saw the photograph
He blew his mind out in a car
He didn't notice that the lights had changed
A crowd of people stood and stared
They'd seen his face before
Nobody was really sure
If he was from the House of Lords.
I saw a film today oh boy
The English Army had just won the war
A crowd of people turned away
but I just had to look
Having read the book
I'd love to turn you on
Woke up, fell out of bed,
Dragged a comb across my head
Found my way downstairs and drank a cup,
And looking up I noticed I was late.
Found my coat and grabbed my hat
Made the bus in seconds flat
Found my way upstairs and had a smoke,
and Somebody spoke and I went into a dream
I read the news today oh boy
Four thousand holes in Blackburn, Lancashire
And though the holes were rather small
They had to count them all
Now they know how many holes it takes to fill the Albert Hall.
I'd love to turn you on
גרסת ג'ף בק
ניל יאנג ופול מקרטני A Day In The Life הייד פארק 27 ביוני 2009
