הוא מנסה לשכנע אותה בכל דרך להישאר. פונה אל ההגיון  – יש גשם בחוץ. מבטיח רומנטיות – "את  צחור צמתך חרש אלטף" , וגם מציג לה מצב של – אם לא בטוב אז.. דיר בלק (""אפילו אם תגידי: זה לא כדאי, אפילו אם תגידי: לא, אין לי פנאי, אפילו אם תגידי: לךְ לךָ מעלי".) בעידן ה"מי טו" שיר כזה חוטף חזק. (*)
זהו השיר הראשון של להקת "החלונות  הגבוהים". השנה היתה 1966, שלישיית גשר הירקון סיימה את הופעותיה, ואריק אינשטיין חתם אצל  המפיק האגדי, אברהם פשנל. ופתאום, הסתדר לבני אמדורסקי, להקים שלישייה חדשה בהשתתפות אריק. בני אמדורסקי הוא שהכיר בין יורם טהרלב ובין שמוליק קראוס. זה קרה ב"מפגש חשאי" בדירתו של קראוס ברחוב טרומפלדור בת"א. אמדורסקי ביקש לשמור על הפגישה בסוד, (בגלל שאיינשטיין כבר היה חתום אצל פשנל). טהרלב קיבל מקראוס שני לחנים, וכעבור יומיים חזר עם שני טקסטים. טקסט אחד של "אינך יכולה" נלקח מיד ל"החלונות הגבוהים" את הטקסט שנדחה – "ציפורים נודדות" –  העביר טהרלב לאפי נצר, שהלחין לו לחן עממי.
מהשירים הרומנטיים של האלבום. אריק אינשטיין את ג'וזי כץ לא נשארים במסגרת  של שיר קצבי קליל מלודי להפליא (קראוס – גאון המלודיה) שמסתים בשורה מחייכת – "אם תבקשי את פני לשכוח – אתן לך בלחי נשיקה גדולה".  זה נשמע ממש לא מסוכן. נאיביות נוסח הסיקסטיז. רוח קלילה מנשבת במפרשיו בהתאם.  אולי זו הסיבה שהשיר זכה לגרסאות רבות, והמשיך לככב משך שנים רבות ברדיו.

*** האלבום של החלונות הגבוהים (1967) ציין סופו של עידן התמימות בכתיבת טקסטים לשירים עבריים. "אינך יכולה" הבוטה כביכול כלפי נשים,  "חייל של שוקולד" הנוקב גם לא "בובה זהבה" שלא היה ככל שיר ילדים.

החלונות הגבוהים אינך יכולה

אינך יכולה ככה סתם ללכת/ אינך יכולה לעזוב אותי
אינך יכולה כי עכשיו שלכת/ יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.
אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי"/ אפילו אם תגידי: "לא, אין לי פנאי"
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי".
אם רק תבקשי להרגיש בבית/ את שחור צמתך חרש אלטף
ואם תבקשי לא לבכות הליל/ אשב לידך וגם אתן לך כתף.
אפילו אם תגידי…
ואם תבקשי מעלי לברוח/ אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה
ואם תבקשי את פני לשכוח/ אתן לך בלחי נשיקה אחרונה.
אפילו אם תגידי…
אינך יכולה ככה סתם ללכת/ יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.