שלמה-ארצי עונת ההופעות-צילום-מרגלית-חרסונסקי

שלמה ארצי עונת ההופעות

זה קורה במקום לא רחוק מחדרה שבו השמש זורJת בלילות כדי לפגוש בזמר ששר כבר שנים שירי געגועים.

הד ארצי דיסק משולש
5/5

אומרים שלא רחוק מחדרה,
בין הים לבין החולות,
יש מקום שבו זורחת השמש,
בלילות
.

והנה מתניעים שוב ונוסעים למקום הזה בין ים לחולות שבו זורחת השמש בלילות, לשיר שירי געגועים.
עונת ההופעות כבר החלה. חום יולי אוגוסט יכניס שוב את עם ישראל למכוניות בדרך אל האמפי הרומי. שלמה ארצי יבלה עוד כמה לילות חמים ונרגשים במקום הזה. והשמש כרגיל תזרח עליו בלילה. הקהל ימלא את מושבי הבטון כדי לתנות אהבים. יחפש השתקפויות של עצב ושמחה. אולי זה האושר.
עד שיצא אלבום חדש, הבה נתרפק. אני שומע את האלבום המתעד עונת הופעות 2009-2010. כשארצי שר "אני הולך לרקוד עם חיילים מתים בלב", הקהל רוקד באמת בקצב. במחיאות כפיים קצובות. מי אמר שרק מוסיקה מזרחית מבדרת? גם לזמר הכי שנסונייר במוסיקה הישראלית. יש קהל ים-תיכוני חם. מתרגש. רומנטי. שר. גם אתם מכירים מעריצים שאינם יכולים להיגמל? כל עונת הופעות מתניעים ויוצאים לפקקים.
תשאלו אם שמעתי ברצף 36 שירים בשלושה דיסקים? לא תאמינו. אין פרסומות בין, וזה רץ. עוברים דרך "ארץ חדשה" ו"הבית שגרתי בו", חולפים ליד "איסלנד", מתרפקים שוב על הבית שגרנו בו, על ההרדופים, והאירוסים, ושרים עם הקהל "בייבי בייבי שם צעקתי / החיים או החיים / שם למעלה עננים / ואנחנו עניים / בייבי בייבי שם צעקתי / כשענית לי ממרחק / נהייתי מיליונר ליום אחד".
יש איכויות בלעדיות להופעה. גם שלמה ארצי יודע שאת הטון של "אבל אני חייל ואל תבכי לי ילדה" בקיסריה, אין סיכוי לשחזר באולפן. או: להתגעגע למקום "ליד הבית שגרתי בו" בדואט עם פיטר רוט לצלילי אקורדיון רומנטיים. או: המשהו הפשוט הזה שמגיעה מ"האהבה הישנה" לצלילי חליל שלוקחים לחופים איריים.
את התזמורים העשירים, את הטון, את החיוניות, את האינטימיות לא יקחו מהדיסק המשולש. האווירה מתפשטת בחדר הקטן. אני בטוח שזה לא יספיק למכורים. הם יכינו צידה לדרך, תפוחי עץ, קפה וסנדוויצ’ים ויצאו למקום לא רחוק מחדרה שבו השמש זורמת בלילות כדי לפגוש בזמר ששר שירי געגועים. תלחצו פליי (למטה), תרגישו.

דיסק 1: נצמדנו, האמיתי, נבראתי לך, תוכיחי לי, אבסורד, חום יולי אוגוסט, קצת משונה שלא נשארת, ארץ חדשה, החיים, תתארו לכם, שיר חייל, לא עוזה את העיר
דיסק 2: ליד הבית שגרתי בו, האהבה הישנה, ימי כאלה, איסלנד, זה מה שנשאר, בואי ניקח לנו יום, מלך העולם, הרדופים, אף פעם לא תדעי, כמו אז, אחרי הכל את שיר, במטוס סילון.
דיסק 3: תגידי, שאלתי מה קרה, הבחורה שלי, טלפני טלפני, אנחנו לא צריכים, אירוסים, רוק חיי, לאן לאן לאן, ירח, רוב הזמן את אשתי, היא לא יודעת מה עובר עלי, אהבתיה.

שלמה ארצי עונת ההופעות

 

שלמה ארצי פייסבוק

share

2 אהבו את זה

share

2 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

5 תגובות

  1. אני חדש כאן, והביקורת על הדיסק מצויינת ומלהיבה (שמעתי את כל הטריפל ואני לא חובב שלמה ארצי משובע), כל הכבוד. רק רציתי להבין, התגובות כאן לביקורת תמיד חייבות להיות ציניות, מרירות ומלאות חשיבות עצמית ארסית, או שניתן לכתוב גם איזה מילה טובה בין לבין?…

  2. הטרילוגיה המפוארת מתחילה בקול ענות חלושה – כל כך התבאסתי לשמוע את השיר "נצמדנו" (אם אפשר לקרוא בכלל לפראזה אחת גרועה במיוחד "שיר") שפותח את הדיסק הראשון.

    איך אפשר שלמה?

  3. זה רק נדמה לי, או שגרסת ההופעה 97 של "ארץ חדשה" זהה לחלוטין לזו של הדיסק הזה. מישהו אמר חלטורה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן