כחולים, כחולים, כחולים, ואז אדום אחד של אמדורסקי. ההבדלים בין השופט הזה לשאר השופטים: אמדןרסקי שם לב לפרטים הקטנים שעושים לעיתים הבדל גדול. מאיתי לוי לא תשמעו הערה אחת על הביצועים. נשמע כמו אוהד כדורגל צרחן בשולחן השופטים. קרן פלס לוחצת כחול מדושנת עונג או דומעת פרא שניות אחרי שהאודישן החל. לשירי מימון יש פה ושם הערות בונות. רן דנקר ועדן חסון – נחמדים, עדינים, מעודדים.
אמדורסקי מצנן התלהבות, נמנע מסופרלטיבים, וזה הכי נכון לתחרות שנועדה לבחור נציג לתחרות בינלאומית כמו האירוויזיון. ההנחה שהאדומים נועדו לבדל אותו מהשופטים האחרים טובה לתחרות עצמה. הומוגניות בשיפוט פוגעת באמינות התוכנית.
אצל לי ניב דגן שעשתה ברונו מארס הוא זיהה בצדק בוסריות, לנועה לסרי הוא נתן כחול למרות שהרגיש כי אינה נמצאת בתוך הטקסט של "חומות חמר", את האדום למצחיקנית הטיקטוק אסתר אווקה ששרה "מם" של אלישה קיז נתן על "חוסר ליטוש". הוא הצטרף לכל השופטים בכחול ליובל גולד בנה של הזמרת שרי ואחיה של הזמרת אדר גולד.
גולד בגופיה לבנה הלך על שיר מקורי – "היה נחמד" המספר סיפור של תסכול אישי, והציג רוק חכם ומתוחכם בסגנון שהזכיר את להקות הרוק של התשעים כמו "איפה הילד". הופעה של נגינה מהוקצעת, בשלות בביטחון וחוסר מאמץ. כאודישן – מושלם!
נועם חן – Don't Look Back In Anger – ביטחון מופרז, אב יש כיסוי לביטחון. איזו בגרות של בן 16,והביצוע מדוקדק. (ציון 9)
לי ניב דגן – When I Was Your Man – שרה טוב, אבל ללא גוונים אישיים מיוחדים. (ציון 7)
נועה לסרי – "חומות חמר" – מסלסלת מעודן ועוצמתי, מוזיקלית, אבל הפרשנות שלה לשיר של מרגלית צנעני לוקה בחוסר עומק. (ציון 7)
מנדי הורביץ – Bridge Over Troubled Water – גישה נכונה לשיר של פול סיימון מתוך אהבה אמיתית, אבל הביצוע דורש עוד עבודה. (ציון 6)
אסתר אווקה – No One – שרה טוב בסגנון Soul אבל ללא ערך מוסך שייחד אותה. (ציון 7)
יובל גולד – "היה נחמד" – מקורי, נועז, מיוחד, מעניין. רוק ישראלי במיטבו. (ציון 9)
הכוכב הבא עונה 11 פרק 6 – נועם גולד
