עיון ביקורת

חוה אלברשטיין , סיפור חיים, אנתולוגיית שירי משוררים (אן.אם.סי, מרץ 2016)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

האלבום נפתח ב"תקופות השנה" של דליה רביקוביץ ללחן של יאיר רוזנבלום, ואין כמו ימי אביב שלקראת הפסח כדי לקבל אוסף של חוה אלברשטיין, שיירכש ככל הנראה כמתנת חג צפויה בתקופה הזו.
זה אינו עוד אוסף צפוי. הוא מוקדש לשירי משוררים. רק במוסיקה אצלנו מדברים על שירי משוררים כמעין ז'אנר נפרד. שירי משוררים אינם מחפשים מנגינות, אבל מוסיקאים וזמרים מחפשים שירי משוררים, להבדיל משירים של כותבי פזמונים. פעמים, המשורר התכוון לדבר אחד, המלחין הלך לכיוון אחר. מי שמחפש אינטראקציות מושלמות לשווא יחפש.
יש משוררים ששיריהם מועדפים ע"י מוסיקאים: בשיריהם של לאה גולדברג ונתן אלתרמן קיים לא רק מקצב חיצוני שריתק את המלחינים, אלא גם ריתמוס פנימי כאילו המילים שרו את עצמן. מילים שמגיעות, שנוגעות. משרטטות תחושות, מציירות נופים מתוך מגע תחושתי.
האם הלחנים והעיבודים מאפשרים למאזין לחדור לעולמו של המשורר? התשובות אינן פשוטות. מה שבטוח:  לעיתים משוררים שמחים, שמוסיקאים נגעו בשיריהם.  בין 34 השירים שליקטה חוה אלברשטיין יש לא מעט, שסביר להניח, כי מחבריהם רוו נחת מהחיבור למוסיקה.
הייתי מחלק את האוסף לשירים קלאסיים, שניגונם חוזר ויחזור לעד כמו "לכל איש יש שם" (זלדה/חנן יובל), "שיר ליל שבת" (יהודה עמיחי-משה וילנסקי), "פגישה לאין קץ" (אלתרמן-נעמי שמר), "את תלכי בשדה" (לאה גולדברג-חיים ברקני), "חופים" (נתן יונתן-נחום היימן), "בגלל הלילה" (תרצה אתר-דפנה אילת), "שיר משמר" (נתן אלתרמן-סשה ארגוב), "שיר ערש (נתן אלתרמן-סאשה ארגוב).
מה שמסקרן יותר – השירים שמגלים מחדש, אלה שעורכי התוכניות ברדיו דילגו עליהם, ולא סייעו להם להיכנס לרשימת השירים שמשודרים לעד. אזכיר אחדים מהם – "הרי את מותרת" של דוד אבידן, שיר גירושין, שחוה הלחינה ושרה בסרקזם נוקב. "הציפורים אינן יודעות" של אסתר ראב בלחנה של חוה בקצב סמבה – על מה שמתרחש בלילה, והציפורים אינן יודעות/ רואות, "דימוי" של ט.כרמי שאלברשטיין הלחינה – ליריקה צרופה על נושא האקולוגיה (שרשרת המזון), שזכתה ללחן מותאם ככפפה, מסוג זמר העם הקלאסי. "על גג אדום" למילים של אלישבע ולחן של חוה בעיבוד אוריינטאלי מעודן, "אישה אנאלפביתית" של ראשיד חוסיין, שיר אהבה קסום על אישה לא משכילה אבל חכמה, שכותבת מאוניברסיטת חייה לבחור שאותו אהבה, בטרם פנה ללימודים. הלחין שפי ישי.
וכמובן, 34 שירים, שלא היו מה שהם ללא הביצועים של חוה אלברשטיין. במקום לחזור על סופרלטיבים , כדאי להקשיב לאוסף כדי להבין כמה הם חוה אלברשטיין מכל בחינה – ביצוע-עיבוד-הפקה. זו חוה העממית-הקברטית, המודרנית, הישנה והטובה – זו שאינה ממהרת לתפוס את הרכבת האחרונה של המוסיקה, שאינה מנסה להיות "מקצוענית" מדי, אלא לתת את עצמה ביושר, מתוך אמת החיים שלה, מתוך ראייתה את עצמה.

שירים

דיסק 1: תקופות השנה, עוד חוזר הניגון, ציפור שניה, שדרות בגשם, אם בלילה, הרי את מותרת, הגידי לי את, מנת קרב, נפשי, ארצי ארצי, הציפורים אינן יודעות, שקיעה, לו באת, בלדת הכוורת, לכל איש יש שם, רק על עצמי, שיר ליל שבת
דיסק 2: פגישה לאין קץ, שיר לאוהבים הנבונים, שיר במתנה, סיפור חיים, פנאי, את תלכי בשדה, דימוי, חופים, על גג אדום (יונת האהבה), הדליקו נר, בגלל הלילה, אישה אנאלפביתית, אני הולכת אלי, שיר משמר, אחרי מותי, כי הנה כחומר, שיר ערש.

עריכה: חוה אלברשטיין וליאור מזרחי
צילומים: מרגלית חרסונסקי

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *