סליי סטון, חלוץ הפאנק, מי שהוביל את להקת סליי והפמילי סטון, נפטר בגיל 82.סליי נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הריאות-COPD ובעיות בריאותיות נוספות.
סליי היה דמות מונומנטלית, חדשן פורץ דרך וחלוץ אמיתי שהגדיר מחדש את מוזיקת הפופ, הפאנק והרוק. כעדות לרוחו היצירתית המתמשכת, סליי השלים לאחרונה את התסריט לסיפור חייו, בעקבות ספר זיכרונות שפורסם בשנת 2024
נולד כסילבסטר סטיוארט,בטקסס בשנת 1943 וגדל באזור המפרץ של קליפורניה. סליי ניגן מוזיקת גוספל מגיל צעיר עם אחיו (וחבריו ללהקה לעתיד) פרדי ורוז. הוא קיבל את הכינוי "סלי" בבית הספר, למעשה גרסה לשמו המקורי מקוצרת של שמו ‘Syl’. בתיכון התמחה בקלידים, גיטרה, בס ותופים.
לאחר שעבד כמפיק תקליטים ודי ג'יי, הוא הקים בשנת 1966 את Sly and the Family Stone – להקת מוזיקה מעורבת מגדרית משולבת גזעית . בין להיטיה הגדולים ביותר כללו את 'Dance to the Music', 'Everyday People', 'Thank You ', 'I Want to Take You Higher', 'Family Affair' ו-'If You Want Me To Stay'. הלהקה הייתה גורם מרכזי בפיתוח מוזיקת הפאנק, ושילבה גם סגנונות הכוללים סול, פסיכדליה ורוק. כל חברי הלהקה שרו – גברים ונשים, שחורים ולבנים – לעיתים בו זמנית או בקולות מתחלפים. זה יצר תחושת קהילה ושיתוף פעולה מוזיקלי. זו היתה להקה אינטגרטיבית מבחינה גזעית ומגדרית. בעלת זהות ויזואלית צבעונית, תלבושות נוצצות, והצטיינה בחופש יצירתי – כמו מראה ההיפי-פאנקי של סוף הסיקסטיז.
החדשנות המוזיקלית התבטאה בטכניקת נגינה בבס (Slap bass) שפותחה ע”י לארי גרהם, שבה מכים במיתר הבס כדי להפיק צליל חזק ומקפיץ. חבריה עשו שימוש מוקדם בתופים אלקטרוניים, טייפים ואפקטים באלבומים המאוחרים.
שימוש לרעה בסמים והתנהגותו הלא יציבה של סטון הביאו למעשה לסיום הלהקה באמצע שנות ה-70. הוא המשיך להקליט מספר אלבומי סולו שלא צלחו במידה רבה, אך מאוחר יותר שיתף פעולה עם אמנים כמו פרלמנט פאנקדליק, בובי וומאק וג'סי ג'ונסון. סטון נשאר במידה רבה מחוץ לאור הזרקורים לאורך שנות ה-80 וה-90, אך הסתבך עם החוק מדי פעם בגין אישומים הקשורים להחזקת סמים ונשק.
הוא נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול בשנת 1993 יחד עם שאר חברי המייסדים של פמילי סטון. סטון הופיע בצורה מרשימה בטקס הגראמי 2006 וביצע מחרוזת של להיטי פמילי סטון לצד כמה מחבריו ללהקה הוותיקים, כמו סטיבן טיילר וג'ו פרי מלהקת אירוסמית', כמו גם ג'ון לג'נד. הוא ניסה להופיע שוב לסירוגין בשנותיו המאוחרות יותר, אך ההופעות נפגעו מאיחוריו התכופים.
