חסר לי בשנה האחרונה רוקר כמו דומיניק האריסון, שם במה יאנגבלאד. אלבום האולפן השני שלו Weird מצדיק היכרות – לפחות ראשונית. זהו האריסון בקיצוניותו. למעשה – המקום אליו הוא שייך, מגלם את היאנגגלאד שבו.
הצעיר מצפון אנגליה, בנה את השירים שלו כמי שמנסה לנתץ את המחסומים. המוסיקה שלו חוצה ז'אנרים. מעולם לא התקבע על אחד. 'WEIRD!' הוא פנורמה רחבה של פופ המאה ה -21. המורכבות הסגנונית שלו מגוונת מאוד ומשרתת את הנרטיבים שלו. כיוצר הוא נשמע קול לדור חדש של צעירים נטולי אכפתיות, בוטים מבחינה מינית ופוליטית.
השיר הפותח 'תרזה' מציב אותו בתפקיד מגן המנודים, המודרני. "אני מצטער שהם גנבו לך את הלב" הוא שר, בזמן שההפקה מסתחררת סביב קולו, מתרסקת לקראת הסיום. חלק גדול מהשירים נוגעים בחיים של מעריצים. Strawberry Lipstick עוסק במשיכה מתריסה לעבר זוהר נשי, נוגע בהטרוסקסואליות. ‘Cotton Candy מדבר על שחרור מיני, בעוד 'אלוהים ישמור אותי, אבל אל תטביע אותי' (‘God Save Me, But Don’t Drown Me Out’) מוצא את יאנגבלאד מסרב להידחק לשוליים.
יאנגבלאד !Weird נשמע כמו גרסה מצונזרת של חייו: הוא מדבר על שחרור במונחים של זהות מינית מין, בריאות הנפש, כמו גם אהבה, שברון לב, פגיעה עצמית, התאבדות, דיכאון … יאנגבלאד לא שם על מה שאנשים חושבים עליו. הוא אומר למאזינים – זה מה שאני חושב על החיים. יש לי דיאלוג עם בסיס המעריצים שלי שמאפשר לנו לומר מה אנחנו חושבים. אנחנו מסלקים נגד הרעיון שלומר את האמת שלנו – זו שגיאה.
זה אלבום שמסמן אותו אחד מכוכבי הרוק החשובים ביותר בסביבה. ה'מוזר!' הזה באמת נפלא. זוהי יצירתו הפריכה והמעוצבת ביותר עד כה, רצופה שירים קליטים נוגעים ומגיעים מעורבים ברוק בשרני.
YUNGBLUD – cotton candy
