את אירוע מאה השנה להולדתו של יצחק רבין בחרו ב"מרכז רבין" לציין בחידוש שלושה שירים שרבין אהב, המבוצעים בדואטים חדשים, שלדברי אתר ההנצחה "משקפים גוונים בחברה הישראלית".
בין השירים שנבחרו – "ילדים של החיים" של שלום חנוך מ-1974 בביצוע "התקווה 6" וואלרי חמאתי, התגלית של "הכוכב הבא". מה הקשר בין השיר הזה להנצחת ראש הממשלה לשעבר, פרט לעובדה שמספרים לנו שהוא "אהב אותו". כל קשר של השיר לדמותו ולקורות חייו של רבין פחות ממקרי בהחלט. השיר נכתב לסרט "עיניים גדולות" של אורי זוהר בכיכובו של אריק איינשטיין ונכלל באלבומו "סע לאט" (1974).
זהו שיר חמלה המתייחס לצעירים (ילדים של החיים) מכורים לסמים קשים. "עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים"… "מבלי לראות את הדברים כמו שהם" וגם "והרופא כבר מדבר על סוף הדרך". האם עמרי גליקמן מ"התקווה 6" וואלרי חמאתי הבינו על מה הם שרים, ואת חוסר הקשר בין השיר לאירוע 100 שנה לרבין.
לפי אתר ההנצחה השירים נבחרו כדי "לשמוח ולא להתאבל, לעסוק בתקוות ולא בהחמצות, לציין את הראשית ולא את האחרית". זה ממש לא השיר הזה.
"ילדים של החיים" הוא שיר אנושי מאוד, אבל ממש לא שמח, והבחירה שלו ליום הולדתו של רבין סתמית ושגויה. גם הביצוע של גליקמן את חמאתי אינו מתכתב עם המקור ולא עם הנצחת דמותו של רבין כולל קליפ הטיול הסתמי של המבצעים בשדות.
התקווה 6 ואלרי חמאתי ילדים של החיים בימוי: מיקי יוסף
עיני פקוחות מבלי לראות את השמיים/ מבלי לראות כחול של ים, ירוק של עץ/ מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם/ מבלי לראות את הדברים כמו שהם.
ילדים קטנים, ילדים גדולים,/ ילדים טובים וילדים רעים/ את יודעת אמא/ כולנו ילדים של החיים.
אני נושם, אני חבוק בזרועותייך/ אני רואה בך בית חם ומשפחה/ ואור בהיר בחלונות שאת פותחת/ אני חופשי, אך אין לי מנוחה.
ילדים קטנים, ילדים גדולים/ ילדים טובים וילדים רעים/ את יודעת אמא/ כולנו ילדים של החיים./
והרופא כבר מדבר על סוף הדרך/ אבל אני יכול לשים לפחד קץ/ עיני פקוחות בשביל לראות את השמיים/ בשביל לראות כחול של ים, ירוק של עץ.
ילדים קטנים, ילדים גדלים,/ וילדים טובים וילדים רעים/ את יודעת אמא,/ כולנו ילדים של החיים.
*** שלושת השירים שנבחרו לציון יום הולדתו ה-100 של יצחק רבין הם: הם "ילדים של החיים" של שלום חנוך בדואט של התקווה 6 וואלרי חמאתי, "עכשיו התור לאהבה" של עוזי חיטמן בדואט של איתי לוי ונרקיס, ו"השיר שיביא לך אהבה" של לאה שבת, בביצוע משותף לגלי עטרי ולהקת הנח"ל החדשה.
