יש שמש, יש דמעות, לילה קר וגם אלף כינורות. מלחמה ודממה. מה שהיא אומרת, מה שהוא מרגיש. ים רפאלי לוחץ על דוושת הרגש. הסערה הפורצת מלב שבור מגיע עד קצה המנעד. גבר ממרר את תסכול אהבתם הנגמרת. הטקסט בנוי ממקבץ מילים וחרוזים צפויים עד שבלוניים. הקר והנגמר. המלחמה והדממה, ולא ברור תפקיד "אלף הכינורות". אין בשיר שום דבר מקורי שיהפוך אותו למיוחד ברשימת שירי הגברים הבוכים בלילה.
ים רפאלי עושה את המוטל עליו – נוסק לפסגות המלודרמה. יש לו קול, יש לו מנגינה ועיבוד שמעצימים את מבע הרגש הגואה, אבל זה הופך לרגשנות שנשמעת יותר היסטריה מאשר מבע עומק אותנטי.
בימוי קליפ: גל בורשטין
פעם עוד הייתי בטוח/ שכמו בשירים שלך/ השמש תמיד תזרח
אל תתני ללב לשקר לך/ זה לא יעזור, כבר לא יעזור
מילים בגרון נשברות/ עיניים שטופות בדמעות
איך פעם השקט הזה היה שלנו, רק שלנו/ עכשיו זה כמו מלחמה
שמשהו ישבור ת'דממה
את אומרת שזה לא מה שאני/ הבטחתי לך שנהיה בלילה קר
איך כל הרגש שהיה לנו נשבר, נשבר/ אלף כינורות עכשיו הם מנגנים
מנגינה שרק תזכיר את העבר/ אל תגידי נתגבר כי זה נגמר, נגמר
שימי בצד לרגע אחד את כל הפחדים שלנו/ וקחי נשימה
זה כמו ניתוח כואב/ פלסטר ללב, ללב
את אומרת שזה לא מה שאני/ הבטחתי לך שנהיה בלילה קר
איך כל הרגש שהיה לנו נשבר, נשבר/ אלף כינורות עכשיו הם מנגנים
מנגינה שרק תזכיר את העבר/ אל תגידי נתגבר כי זה נגמר, נגמר
את אומרת שזה לא מה שחלמת/ והחלום שלי שבור על הרצפה
אם ניסית להילחם בי אז ניצחת, ניצחת/ אלף כינורות עכשיו הם מתרסקים
נזרקים בכל פינה כלום לא נשאר/ אין כבר דרך חזרה כי זה נגמר, נגמר
