עיון ביקורת

"לאורך הים" , מופע משיריה של עפרה חזה (פסטיבל ימי זמר חולון, בית שטיינברג אפריל 2016)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

לאורך הערב, התחלפו מילות השירים לטובת השרים בציבור. ה – VTR הקרין קליפים, הזמרים עלו בזה אחר זה לשיר, מנחת הערב סיפרה סיפורים וראש העיר ואחיו עלו לתת קולם בשיר. גם הם רצו נתח בערב ההוקרה לזכרה של עפרה חזה.
המתכון מוכר. הניהול האומנותי לא גילה משהו חדש, שלא ידענו עליו מימי הזמר הקודמים. אפילו הקהל נראה אותו קהל, רק מבוגר יותר.
מעטים הם ערבי ההוקרה בזמר העברי שמקדישים למבצעים. הסיבה: קאברים (גרסאות כיסוי ) עושים בדרך כלל לשירים עליהם חתומים יוצרים – מלחינים או פזמונאים. במקרים בודדים – הזמר או הזמרת הם מוקד העניין. עפרה חזה, נדמה לי, לא זכתה בחייה להוקרה כפי שזכו זמרים בשיעור קומה של שושנה דמארי ואריק איינשטיין,
חזה לא נחשבה "קלאסה" כמו הנ"ל, אבל  מאז מותה לפני כ-16 שנה, התעצם המיתוס, והיא נכנסה אט אט לפנתיאון של המוסיקה הישראלית.
יש בעיה באינטרפרטציות לשירים המזוהים עם זמרת, כי לרוב נעדיף את הביצועים המקוריים הטובים על פני הקאברים. השירים הרי "שייכים" לה בכל מובן. הרפרטואר שלה אינו מכיל אוצר מוסיקלי, כמו למשל זה של זמרות כחוה אלברשטיין או אסתר עופרים. לכן,  מוגבלת היכולת להרים ערב המבוסס על קלאסיקות אולטימטיביות רבות.
ועדיין באופן טבעי, ציפיתי לגרסאות מיוחדות, שיותר מאשר הן מזכירות את חזה  – הן מעניקות לשירים ערכים מוספים.
מרגול  אכזבה ב"אדמה" אבל השתפרה ב"מוכר הפרחים" ו"אם ננעלו", רבקה זהר ולירון לב לא תרמו אינטרפרטציות מיוחדות ל"גורל אחד" ו"לעצמי בלבד", צביקה פיק שיעמם ב"גבריאל" ופחות ב"שיר הפריחה", קרן הדר נשמעה כמי שלא נמצאת במגרש הטבעי שלה (הקלאסי) בגרסה לשיר המופלא "עוד מחכה לאחד", ועוררה געגוע לביצוע המקורי, אביהו מדינה גילם נפלא את אביהו מדינה בחזרה לשורשיו ב"חוסי אלוהי", עידן יניב לא השאיר חותם מיוחד ב"תפילה" וב"חי". רק דוד ד'אור העניק ל"יד ענוגה", "אחרי החגים" ול"אורך הים" פרשנויות אמוציונאליות עוצמתיות.
שמרנות היא אויב האמנות. גם עפרה חזה הייתה מודעת לכך,  וניסתה להתחדש בהפקות נועזות יותר, להמציא עצמה מחדש. בפסטיבל ימי זמר בחולון אני חש קיבעון. המסורת מנצחת, הנוסטלגיה חוגגת, אמנות המוסיקה קצת מפסידה. הערב הזה השיג מטרה אחת: הוא עורר בי  געגוע לביצועים המקוריים של עפרה חזה. 

שירים: מרגול – אדמה, אביהו מדינה – געגועים, רבקה זוהר ולירון לב – בכרם תימן, קרן הדר – מכתב אהבה, קרן הדר – עוד מחכה לאחד, עידן יניב – תפילה, מרגול – מוכר הפרחים, מרגול – אם ננעלו, גלית גיאת – שיר כמו ציפור, שלישיית האחים ששון – ערב מחרוזת: שח, רועה ורועה, הכד, דוד ד'אור – יד ענוגה, רבקה זוהר ולירון לב – גורל אחד, רבקה זוהר ולירון לב – לעצמי בלבד, קרן הדר וגלית גיאת – כל יום מתחילה שנה, צביקה פיק – גבריאל, צביקה פיק – שיר הפריחה, אביהו מדינה – חוס אלוהי, דוד ד'אור – אחרי החגים, דוד ד'אור – לאור הים, עידן יניב – חי, עידן יניבו צביקה פיק – יד ביד, כל המשתתפים (פרט למרגול) – מישהו תמיד הולך איתי.
מנחה: גלית גיאת
תזמורת: סימפונט רעננה
ניהול אומנותי: נעמי אטיאס
ניהול מוסיקלי וניצוח: דוד זבה

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: דוד ד'אור – אחרי החגים

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *