ליאור גריי (גרייבסקי) הלחין מנגינה ענוגה אפופה תחושת געגועים לטקסט שבפועל הוא שיר מחאה – על מנהיג שהלך רחוק מדי, משתמש בכוחו ללא גבול עד שהוא מביא לנפילה של עצמו. "ילדים יום אחד ישאלו/ מי היה זה שחבש את המסכה?/ הוא היה מלך העפר והאבק". האקטואליה מתחברת בקלות. זה המנהיג שמאמין שהוא בלתי מנוצח, ואינו מאזין לקול עמו.   זה המנהיג שמאבד קשר עם המציאות, לוקה בניתוק מהעם, בחוסר הבנה של צרכיו ולבעיות הממשיות והבוערות. זה מלך העפר והאבק.
ליאור גריי שר את הנרטיב בקול של כיליון נפש, במוסיקה מסוג הפופ האלטרנטיבי, מנגינה מופלאה שמתייפה בצליל נשיפה. אין בשיר הזה זעם. להיפך: יש בו רכות של מספר מפוקח שמשדר מסר בדרכו כאמן המתבונן מן הצד ורושם הגיגיו בעט מוזיקלית מעדנת, מדגיש את הסכנה שבהיעדר איזונים ובלמים במנהיגות, ואת המחיר הכבד שמשלמים המנהיגים עצמם ועמם. יופיו של השיר אינו מסתיר את המציאות הזו.

ליאור גריי King of dirt and dust

I think he went too far
one step ahead he’ll fall apart
and will be gone through space and time

king of his yard he'll stay
when did his heart become of clay
what have I left beside this prayer?

children one day will ask
who was the one who wore the mask?
he was the king of dirt and dust

ליאור גריי פייסבוק