דמיונה הפורה של המשוררת שליבה נפעם מצעדיו הקרבים – יצר את ההשראה, שהכתיבה למארינה מקסימילאן בלומין את הלחן היפה בניסיון לחדור לנבכי נשמתה של לאה גולדברג. בשפתה (של המשוררת) המאוד פיוטית שאיה "מזמינה" לחן. מארינה לא נרתעה: היא לקחה את השיר למקומות שלה כולל בית ברוסית, שלתחושתה הוא חלק מהקונטקסט.
זהו שיר קצר, אך עשיר בשכבות של רגש, טבע, ומסתורין.  שיר על הרגע שבו מתקרב אהוב – אולי גשמית, אולי זיכרון, אולי דמיון – והלב מגיב לזה דרך הגוף והנוף.האהבה לא מתוארת דרך דיבור ישיר, אלא דרך מגע חושי עם העולם: הטל, הריח, הרעד – כולם הופכים לשפה של אהבה.

גולדברג, כדרכה, יוצרת מרחב פנימי שבו הטבע משקף את הנפש, והחוץ – את הרגש. כבר מהשורה הראשונה נוצרת תחושת שפע, יופי ותום. הטבע אינו רק רקע – הוא חי, נושם ומדבר.. הדוברת חווה את העולם דרך חוש הריח, שהוא חוש רגשי מאוד — ומגיבה לתחושת קרבה, הזמנה, אינטימיות. השימוש במילה "טנא" גם מעגן את השיר באסוציאציה מקראית וחקלאית.
זה יכול להיות דימוי ממשי — או מטאפורי לגוף, ללב, ליקום הפנימי של הדוברת. הרגש מופנם בטבע: הלב פועם בתוך הטל, בתוך השקט, בתוך הפשטות. גולדברג ממזגת גוף ונוף בצורה מאוד אינטימית.
האווירה היא ניו-אייג', עם נגיעות "מוסיקת עולם", מזכירה לי את סגנונה של הזמרת האירית Enya ללא וירטואוזיות קולית. מארינה הסתפקה בלשיר את תחושת האווירה האפרורית בלחן צנוע, בלי לנצל המנעד, מתכתבת עם סגנון ההלחנה של פעם. העיבוד תורם לתחושת האווירה השמימית הזו כולל שירת גברים הזכורה מפסי קול למערבונים של סרג'יו לאונה. שיר שאין לו גבולות של זמן.
מארינה מפתיעה בסינגל ראשון (מתוך אלבום הבכורה) צנוע מאוד, תוך שרבוב רוסית, לא פוזלת לטופ אופ דה פופ, לא אופנה מוסיקלית אחרת. ביצוע קסום.

טנא מלא כוכבים/ ריח דשאים דובבים/ עמוק בטל/ פועם לבבי
הנה פעמיך קרבים/ הרעידו ריבוא רביבים/ עמוק בטל/ פועם לבבה

מארינה מקסימיליאן בלומין עמוק בטל, פסטיבל הפסנתר 2010

עמוק בטל – מארינה מקסימיליאן

מארינה מקסימיליאן פייסבוק