נתן אלתרמן תדלק תמיד את טובי המלחינים המקומיים. מיכה שטרית בחר בשיר מתוך "כוכבים בחוץ". – על יחסי הגומלין בין הדרך להלך – התפעלותו ממנה מתבטאת בהצהרה: "להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל/ ואמות ואוסיף ללכת". כאן חוזר מוטיב המת-החי שמתגלגל הרבה בשיריו של אלתרמן בצורות שונות. זו ההכרה שהגעגוע לעולם יהיה שם, גם כאשר נמות.
שטרית העניק לשיר גרסה מלודית נוגה ומאופקת ללא גרם דרמה, מוסיקת פולק הרמונית סימטרית שוות נפש פסטורלית של השלמה עם הסיטואציה. גרסה אחרת של שם טוב  לוי ולהקת ששת. הפסטורליות קימת גם בעיבוד הזה, ועם זאת התפתלות המנגינה ושירתה של יהודית רביץ מעניקים לשיר את עומק תוכנו על מורכבותו של פליאה מהנוף, הממד הטרגי של המוות וגם נקודת מבטו של המת חי. המורכבות הזו והטאץ' הג'אזי הם שהופכים את הגרסה הזו ליצירת מופת. 

*** שימו לב לגרסת הסולו המיוחדת המולטי אינסטרומנטלית של נדב הולנדר לשיר של ששת. עיבוד וביצוע שעושים שימוש יפהפה במוסיקה של שם טוב לוי.

מיכה שטרית בדרך הגדולה

שם טוב לוי – בדרך הגדולה (ענבלים)

נדב הולנדר – ענבלים – מחווה ללהקת ששת

ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.

העצים שעלו מן הטל,
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.