השיר "Great Balls of Fire" של ג'רי לי לואיס (Jerry Lee Lewis) מ-1957 הוא אחד מהשירים האייקוניים של תקופת הרוקנרול המוקדמת, והוא הפך לסמל של הסגנון האנרגטי והבלתי מרוסן של אותה תקופה. השיר יצא זמן קצר לאחר הצלחת הסינגל הראשון הגדול של לואיס, "Whole Lotta Shakin’ Goin’ On". כמו קודמו, גם שיר זה מבוצע בסגנון בועט, פרוע וסוחף — תוך שימוש אינטנסיבי בפסנתר, כלי הנגינה המרכזי של לואיס, שהתפרסם בזכות הופעות מלאות אנרגיה, תנועות גוף פרועות ולעיתים גם שיטות נגינה בלתי שגרתיות (כמו לנגן עם הרגליים או לקפוץ על הפסנתר). השיר .נחשב לאחד משירי הרוקנרול הגדולים של כל הזמנים, .להיט ענק בזמנו שוהגיע למקום 2 במצעד הפופ של בילבורד ולמקום 1 במצעד הקאנטרי וה-R&B
השיר הוא התפרצות של תשוקה, הפתעה והתמסרות רגשית לאהבה עזה שמביאה איתה סערה של רגשות – מעורבבים עם כיף, בלבול, והתרגשות פיזית ממשית. הלשון פשוטה, אבל מלאה אנרגיה וביטויים עממיים. זו חגיגה של רוקנרול ושל אהבה בלתי נשלטת, .שיר אהבה נלהב ופרוע, שמתאר את התחושות המסעירות של התאהבות ותשוקה. האהבה היא מערערת אותו נפשית ופיזית. הוא מדבר על תשוקה כה עזה, שגורמת לו לאבד שליטה.
"You shake my nerves and you rattle my brain
Too much love drives a man insane…"
השורה המפורסמת "Great Balls of Fire!" משמשת ביטוי לתדהמה רגשית ולתשוקה שבוערת ממש כמו אש. –
"שברת לי את הרצון (לעמוד בפנייך), איזה ריגוש, רחמנא ליצלן – כדורי אש ענקיים!"
הוא מתפעל ממנה ומכריז בעלות אוהבת, מתוך גאווה ואהבה בוערת.
"You're fine, so kind
I'm gonna tell this world that you're mine mine mine mine!"
את נהדרת, כל כך עדינה
אני הולך לספר לעולם שאת שלי, שלי, שלי!
זהו רוקנרול קלאסי, עם השפעות חזקות מבלוז, בוגי-ווגי וגוספל. תבנית 12-bar blues מובהקת, שהיא הבסיס לרבים משירי הרוק והבלוז של שנות ה-50. השיר מבוסס על תבנית הרמונית פשוטה. הקצב (Rhythm): הוא בוגי-ווגי – תבנית ליווי מהירה, שמבוססת על אוסטינטו (חזרה קבועה) ביד שמאל בפסנתר, סווינג קצבי – יוצר תחושה של "קפיצה", שמוכרת מרוקנרול קלאסי, טמפו מהיר – בערך 180-200 BPM (פעימות לדקה). כל רכיב (הקצב, הפסנתר, הצעקה, החזרתיות) משרת את התחושה של תשוקה גולמית ובלתי נשלטת.
ג'רי לי לואיס שר בטון פראי, תיאטרלי וחצוף, עם סליידים קוליים וצעקות, בעיקר בשורה: "Goodness gracious! Great balls of fire!" הקול שלו נע בין שירה קונבנציונלית לצרחות כמעט דרמטיות — ביטוי ישיר של ההתלהבות והתשוקה שהשיר מתאר. לאורך כל השיר שומר לואיס על מתח גבוה, כמעט ללא מנוחה. הדינמיקה היא בעיקר פורטה (חזק), עם דגש על ביטוי רגשי יותר מאשר על גיוון עדין.
זהו שיר של הופעה חיה, להגישה הבימתית של לואיס — פסנתרן שמתנהג כמו כוכב רוק (לפני שבכלל היה כזה דבר) — היא מה שהופך אותו לאגדה.
ג'רי לי לואיס (יליד 1935, נפטר באוקטובר 2022) הוא דמות שנויה במחלוקת, אך בעלת השפעה אדירה. סגנונו הפראי, הפסנתרנות הסוחפת והקול הייחודי שלו הפכו אותו לאייקון. עם זאת, הקריירה שלו סבלה ממכה קשה כשנישא לבת דודתו בת ה-13, מה שגרם לירידה בפופולריות שלו באותה תקופה.
ג'רי לי לואיס מנהרת הזמן Great Ball Of Fire Great Balls of Fire (Jamboree, 1957)
ג'רי לי לואיס – Great Balls of Fire בתוכנית "Late Show" של דיוויד לטרמן
