בועז ריינשריייבר משה לא בא

משה לא בא

בועז ריינשרייבר

מילים, לחן והפקה: בועז ריינשרייבר
/5

משה רבנו אינו המשיח.  משה הוא המנהיג שעדיין משקיף על הארץ בדאגה, מאז נמנעה כניסתו לארץ המובטחת. הוא שימש מופת ודוגמה למנהיגות מעצבת. משה בחייו זכה שרק שני מרכיבים בחזונו יקרמו עור וגידים  –  גיבוש עם ישראל לעם ומתן תורה שתייחד את העם, אולם המרכיב השלישי של החזון  –  הנחלת הארץ לעם  –  לא מתממש בחייו. הוא רק זוכה לפני מותו להשקיף על הארץ המובטחת מפסגת הר נבו. משה אינו יכול למות בשקט עד שלא יהיה בטוח שהמשך מפעלו יופקד בידיים טובות. מפעלו של משה ממשיך לחיות, אבל הוא נשאר רחוק.
בועז ריינשרייבר עדין מצפה למשה, כי במצב הנוכחי  (בהייה בתוך היום המתכהה בתוך הפחד מהמעשה)  לא בא גואל לישראל. אין משהו באופק שישנה דברים.
"כמה שלא נרצה משה לא בא.כמה שלא נצעק אנחנו לא שומעים קרחון נסדק"
ריינשרייבר טוען את התובנה במתח מוסיקלי שמשדר את התובנה בעוצמות משכנעות. לאו דווקא  צעקת הרוק היא שמשכנעת, אלא האמירה הנוקבת האותנטית. הרפטטיביות  המוסיקלית, הקצב ההולם מתבייתים ומחלחלים.  האלקטרוניקה ממחישה את הנרטיב. רציתי ללכת על איזה סופרלטיב על היוצר ריינשרייבר, אבל למה להחביר. תקשיבו למילים ולצלילים.  הסופרלטיב קיים בהם.

קליפה שלימה שמחכה להינצל מבקיעתו של הגרעין שבתוכה

מיליון מוחות של בני טובים עם ממונם הדמיוני יישארו פה עד לירידה

אימפוטנציה של לבהות בתוך היום המתכהה בתוך הפחד מהמעשה

וזה הבגד שצורך את האדם שיהיה בתוך הצבע המגרד הזה

 כמה שלא נרצה משה לא בא.כמה שלא נצעק אנחנו לא שומעים קרחון נסדק

 וזה אני שהתפתיתי לספר את כל מה שחשבתי שצריך לפתוח

זו תקופה שאנשים צריכים לשתוק להתמסר עושים  כאילו מול המצלמה

חכמים כבר לא שולטים יושבים בצד ומתרשמים כותבים על זה קומדיה אלוהית

והטרגדיה של כולנו מיתולגיית גיבורים וזה העגל שמונף אל ההר

 כמה שלא נרצה משה לא בא.כמה שלא נצעק אנחנו לא שומעים קרחון נסדק

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות