"תחזור תחזור” הוא שיר עוצמתי שמסיים עידן של משינה, נושא את תחושת הסוף והתקווה יחדיו, מלווה בהשתתפות משפחתית (יוסי בנאי), וביטוי של געגועים אישיים ולאומיים. הוא משלב בין רוך לבין אירועים דרמטיים, מה שהופך אותו לאחת היצירות הטראגיות והמרגשות של הלהקה .
השיר יצא כסינגל מתוך האלבום "להתראות נעורים שלום אהבה" (1995). יוסי בנאי, אביו של יובל בנאי שכתב את השיר, מקריא טקסט מפעים בסיום השיר, שהופך אותו לדרמה של ממש.
השיר מתאר תחושות של געגוע, אובדן, תקווה וחיפוש אחר משמעות. הן נוגעות בחוויות אנושיות אוניברסליות, זהו שיר סיום של תקופה, טקסט שמדבר על "משהו בחיי עומד להשתנות", למעשה השיר במסיים את האלבום, ערב פירוקה של הלהקה.
הפתיח רגוע, אפילו רומנטי "תחזור , תחזור, תחזור תן לי גב, אולי אולי אני אוהב"… בחלק המאוחר יותר של השיר – זיכרונות מאירועים היסטוריים טראומטיים בשנים שלפני. בסוםו של דבר השיר מתאר סוג של כמיהה לחזור לשנות הנעורים, אהבה ותקווה. השיר הוא מעין תפילת אשכבה ללהקה ולתקופה.
האספקט הבולט ביותר הוא השתתפותו של יוסי בנאי ז"ל, אביו של סולן הלהקה יובל בנאי, בקטע קריינות שבו הוא מקריא טקסט מתוך שיר הנושא של האלבום "להתראות נעורים שלום אהבה" (שהוא גם שם האלבום), מעניק לשיר מימד נוסף של עומק, רגש וחיבור בין-דורי. הקול העמוק והמזוהה של יוסי בנאי, בשילוב עם הטקסט הקודרצ מוסיף לו נופך של נוסטלגיה ויראה, ולמעשה הוא שהפך את השיר לקלאסיקה. הקטע הפך למעין המנון של אבל ותקווה בתקופה זו, במיוחד בהקשר של רצח רבין בשנת יציאתו של השיר. הוא סיפק קונטרה צעירה יותר לשירי אבל ותיקים, וייצג את האבל של הדור הצעיר.
השיר משלב את הסאונד הייחודי של משינה, עם לחן מלודי להפליא, צליל אקורדיון (שמנגן משה לוי) והפקה שמייצרת אווירה מלנכולית אך גם מלאת תקווה.
בסיכומו של דבר, "תחזור תחזור" הוא שיר יוצא דופן בזכות השילוב הנדיר של נוכחותו הייחודית של יוסי בנאי, המילים המרגשות, ההקשר ההיסטורי והאמנותי והאווירה הכללית שהוא יוצר. כל אלה הפכו אותו לאחד מהשירים האהובים והמוכרים ביותר של משינה בפרט ובמוזיקה הישראלית בכלל.
