היא לא מאמינה שהוא עוזב, חוזר למלחמה בלי לומר מילה. נדב יעיש ויחידת דובדבן אימצו את שירו של שלום חנוך לזכר הנופלים של היחידה במלחמת "חרבות ברזל". נדב וצחי הלוי, שני מוסיקאים פעילים צירפו אליהם את איתן חיניץ לביצוע הקאבר.
השיר מתוך האלבום "מחכים למשיח" הוא בלדת רוק מעולה שהפרשנות המקובלת שלה שיר היא על גבר שנקרא למילואים, ועוזב מבלי לדבר. שלום חנוך כתב את השיר כשברקע היו מלחמת לבנון וההפגנות, המצב הפוליטי, נפילת הבורסה. בגרסת המקור – שיר אווירה דרמטי, שמתפתח כסיפור מתח עם מעברים שמעניקים לו עומק.צפו בוידאו המצמרר מתוך "יציאה".
שלום חנוך סיפר לי בראיון ל"מעריב לנוער" באוקטובר – 1985: על הנסיבות ליצירת התקליט. ״המצב בארץ הלך והחמיר, במיוחד כשהתחלתי לעבוד על התקליט. נראה לי מאוד טבעי לגעת בדברים שהרגיזו אותי, שהציקו לי. עקרונית, את הפרונקל פוצצה מלחמת לבנון והאנשים ששלטו פה בזמנה. יותר מדי עצבנו אותי. הדמגוגיה שעפה כאן נראתה לי ממש מסוכנת. הרגשתי שהעסק במדינה הזאת מתחיל ללכת אחורה, שהדיכאון מתחיל לשלוט בכל מקום. העם הזה מנווט על ידי אנשים שמוליכים אותו שולל. ב׳לא עוצר באדום׳ אני מדבר על זה״.
הביצוע של נדב יעיש ושות' הוא הצדעה עוצמתית לשלום חנוך. העיבוד הקצבי מעלה את השיר לכביש הראשי, מושר בכוונה גדולה, ועדיין, גרסת שלום חנוך ממשיכה להלך עלינו מאז שהשיר יצא לאוויר העולם.
*** בשיר משתתפים רק מי ששירתו בדובדבן כולל במאי הקליפ, המפיקה. גם הצלם זיו קורן שצילם את תמונת עטיפת הסינגל, שירת כלוחם ביחידה.
פוקח את עיניו באפלה/ בלי לומר מילה
חש את חום גופה ומתקרב/ מופתע להיווכח שהיא ערה
בלי לומר מילה/ היא לא מאמינה שהוא עוזב
לוקח את בגדיו ומתלבש/ בלי לומר מילה
מביט בה וניגש ומתיישב/ מוחה את הדמעה שעל לחייה
בלי לומר מילה/ היא לא מאמינה שהוא עוזב
בלי לומר מילה
משפיל עיניו, לוקח נשימה/ בלי לומר מילה
קם ללכת בתנופת כאב/ והנה הוא חוזר למלחמה/ בלי לומר מילה
היא לא מאמינה שהוא עוזב/ בלי לומר מילה
בלי לומר מילה/ עוד רגע והדלת נטרקת
ונדמה לו ששמע אותה צועקת/ והסוף קשה כמו ההתחלה
והוא נוסע ונוסע/ בלי לומר מילה
