נתן גושן וישי ריבו - נחכה לך

נחכה לך

נתן גושן וישי ריבו

מילים ולחן – נתן גושן עיבוד – גלעד שמואלי ונתן גושן, הפקה מוסיקלית – גלעד שמואלי
3/5

חשבתי על שיר מחאה. החזרה לדור שלם דורש שלום, שוויון, שינוי אחרי כל הבלגנים והטראומות.   נתן גושן וישי ריבו מנסים לגעת בהסטוריה של עם ישראל, מערבים מחאת רחוב, מלחמות  ("ריח קרבות… עם עייף חובש פצעיו …  צעקות בושה כבכל העיר"), טראומה ואקטואליה. ואז בחלק השני של השיר מגיעה הפניה אל האל הרחום והחנון. לא אנחנו נציל את עצמנו. יש "אבא". נחכה לו, נקרא לו בלילות, נצעק אליו ברחובות רחם עלינו. אולי התכוונו למשיח שממאן להגיע, אב בגדול – תפסת מרובה לא תפסת. לא מחאה ולא אמונה, אלא התבכיינות.
גושן את ריבו  שרים יחד "רחם עלינו". מתחבקים כדי לסלסל את איזושהי תוגה ויאוש המייצגים כביכול תחושה כללית. הם לקחו את היומרה למנגינה נוגה, לשירה ענוגה שנועדו לרגש. מה אומר: לא התרגשתי. חשתי מידה של מניפולציה בכריכת מחאת הדור הצעיר הצועק ברחובות ותחינה לרחמיו של החנון והרחום. אם השיר הזה נועד לסחוט ריגוש , דמעות והזדהות – אצלי זה לא קרה. למרות ששניים מהזמרים הטובים שילבו קולות, התוצאה היא ניסיון מלודרמטי לא אמין לכרוך כאב של עם, מחאת המונים ואמונה.

ריח הקרבות עוד באוויר/ עם עייף חובש פצעיו/ יושב, סופר ימיו.
צעקות בושה בכל העיר/ דור רוצה תשובה עכשיו,/ זכאי ולא חייב.
בגוף עייף מכשלונות,/ בלב שבור לחתיכות,/ נחכה לך שתקבל פנינו.
לך קראנו בלילות,/ ועוד נצעק ברחובות/ רחם עלינו אבא, הושיענו.
זמן אוזל, כולם ממהרים./ דור מחיש את פעמיו,/ רוצה הכל עכשיו.
שמש בשמיים אפורים/ עם בארץ אבותיו/ נלחם עוד על חייו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. יוסי, אני בדרך כלל אוהב לקרוא ביקורות שלך פה ושם ומכבד את דעתך. אבל הפעם נפלת בפח.
    לא יודע איפה אתה עומד מבחינת אמונה באל. האם אתה מאמין או שמא אגנוסטי או שמא אתאיסט?
    שים את הדברים על השולחן כי בביקורת שלך או של גל אוחובסקי לשיר כזה אתם מוטים בעליל. ניכר שתחושת רטט והתפעמות אמונית היא דבר שרחוק מכם כרחוק מזרח ממערב.
    וזה בסדר. זו מדינה חופשית.
    אבל רק אל תגיד לי שאתה חש "התבכיינות" או גרוע מכך – "מידה של מניפולציה" מצד גושן וריבו כשאתה מאזין לשיר. כי זו כבר פרשנות שלך. הם אכן מבטאים ביטוי אותנטי של אמונה עמוקה ואף משמשים שופר לרחשי ליבם של רבים בעם שנמצאים במקום דתי ושמרני יותר.
    מי שלוקח את זה כטריגר לתחושות סובייקטיביות לחלוטין של הדתה או "מניפולציה" הם אתה וליברלים – חילונים אחרים.
    לכן הביקורת שלך כאן היא לא ביקורת מוזיקלית אלא ערכית – חילונית ועל כן, במקרה זה, בלתי מקצועית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות