אווירת שבת מכניסה בדרך כלל למצב רוח מיוחד רגוע וחגיגי. עבור רבים, השבת היא זמן להתנתקות משגרת היום-יום, להתחברות משפחתית ורוחנית, ולמנוחה. סגיב כהן נמצא ברגעים האלה, והרהורים נוגים עולים אצלו בקו גאוגרפי שעובר מהבית לטיילת.
בתוך האווירה הנינוחה קורים דברים פחות רגועים – געגועים שמציפים בזיכרונות, חלומות שמתנפצים, חיים שנמשכים עם הזרם וההמתנה לשובו של מי שאיננו. .
מנגינת השיר, גם דרך השירה המסולסלת המתארת את מה שעובר על הדובר, יוצרים חיבור רגשי חזק לסיטואציה.
מבנה השיר, המעברים, העיבוד לגיטרה חשמלית מעצימים את מערבולת הרגשות אותה, וסגיב כהן מציף אותם בשירתו רבת ההשראה.
*** השיר מתוך "אנחנו עוד נזרח", פרויקט מוזיקלי בניהולה האומנותי של לירון בן שמעון, שנולד ביוזמתו של היוצר קובי מיטלפונקט, שמטרתו להחזיר אור לימים של חושך, בעזרת המוזיקה. הוא מוקדש לקורבנות ה-7.10 שעדיין מסתובבים עם כאב בגוף ובנפש. "הבית החם" מוקדש לכל המשפחות הדואגות, שמצפות בכיליון עיניים לקבל את יקיריהם בזרועות חובקות ובעיניים נוצצות אל שולחן השבת, ובית עטוף חום, חיוך ואהבה.
סגיב כהן הבית החם
השבת כבר נכנסת, ערב יורד על הגג.
אנשים מביטים, מחפשים בנרות עוד כוכב.
צלליות מטפסות על קירות, וחלון שנסגר עם בואו של הלילה.
פנסים מאירים את הדרך שבה אז הלכת.
כוכבים בוערים מאירים את דרכי בדממה.
היכן שהרגש מתחבא לו אי שם בצד.
מחכה שתבוא השעה, ניגונים של שבת מתפשטים בשכונה.
שוב הביתה ילדי, אל האש שבוערת בך.
חלומות מתנפצים בטיילת, עם הרוח את השקט שוברת.
הסערה בך, מחשבה שאפשר גם אחרת.
מחפש לא מוצא את הדרך. החיים נמשכים עם הזרם.
קול מוכר מתנגן בפניך, ניגונים מבית נעוריך.
השולחן כבר ערוך, וכולם ממתינים לשובך.
היכן שהדרך הסתיימה וחלפה לה מזמן.
ותפילה שקוראת בשמך, ואתה מביט אל חלון שנפתח.
געגוע מציף זכרונות מימים של פעם.
חלומות מתנפצים בטיילת, עם הרוח את השקט שוברת.
הסערה בך, מחשבה שאפשר גם אחרת.
מחפש לא מוצא את הדרך. החיים נמשכים עם הזרם.
קול מוכר מתנגן בפניך, ניגונים מבית נעוריך.
