חיברו את עדן בן זקן לניצולת השואה, אילנה קליין, וליום השואה הבינלאומי. המידע החוץ שירי הזה אינו רלוונטי לשיר עצמו שכתבה קליין, הגדוש בקלישאות חרוזות היטב, בניסיון להעביר מסר שבלוני, שלמרות כל הרע שעבר עלינו, עוד נשוב להתחדש. וגם: ההסטוריה אינה אגדה.
בן זקן מסלסלת את השיר במנגינה מלנכולית, מתחילה נמוך ומלטף, ואז פותחת גרון וצועקת במקום לשיר. מנעד קולי ורגשי אינו חזות הכל. המוסיקה היא סלואו מחניף בעיבוד תואם, שמזניק את בן זקן לאוורסט של הנסיון הכושל לייצר רגש. מהשיר הזה מקבלים בעיקר את הצעקה, לא את המילים. המטרה היתה רצופת כוונות טובות, אבל דרך הביצוע לא פחות חשובה מהכוונה עצמה, והקונטקסט נשאר מאחור.
אם ניסו לחבר את השיר ובן זקן ליום השואה הבינלאומי – פספסו בגדול. התחושה היא יותר של פופוליזם ומסחור, והעדר מגמה אומנותית אותנטית.
עדן בן זקן אילנה קליין זה לא סיפור זו הסטוריה
אם נכרע וניפול/ נקום שוב כעוף החול/ כי זו ההיסטוריה זה לא סיפור/ לשכוח לנצח אסור
וגם לבנינו נגיד/ לדורות נעביר הלפיד/ לא לוותר זה כל הסיפור/ לשכוח לנצח אסור
פזמון:
אם עוד צובט בנשמה/ קולנו למרחק עוד ישמע/ למרות התופת והאש/ בסוף נשוב להתחדש
גם אם אלך לבדי/ לא ארעד כי אתה עמדי/ כי זו ההיסטוריה לא עוד אגדה/ נזכור ורק טוב עוד נדע
2 Responses
כבת לניצולת אושויץ, לא כך אני רוצה שנזכור!
פוליקר כתב את "התחנה האחרונה – טרבלינקה" באלבומו האלמותי "אפר ואבק", וממשיך לגרום לי לבכות בכל פעם מחדש, כשאני מאזינה לשיר.
עם כל הכבוד לכותבת המילים, אילנה קליין, ויש המוון כבוד, באמת ומכול הלב – המוצר הסופי לא מרשים בלשון המעטה.
נ.ב
אליכם הגיע ודאי הקומוניקט ההזוי, שרוכב גם על פוליטיקה.
ואני אומרת: לא לפוליטיזציה של השואה!!! בטח לא לעשות יח"צ עליה.
מומלץ לעדן בן זקן בחום להצמד לז'אנר בו בחרה ובו היא עושה עבודה טובה, ולא לרכוב על מה שהיא לא.