נתחיל בגיטרה ששרה יחד עם פיטר רוט כאילו הם גוף אחד. נמשיך במנגינה הנוגה שמשדרת את תחושתו המושרת באיפוק נוגה. משפט מפתח: "אם שואלים, זה מה שיש לי ויש לי הכל, כלום לא חסר לי דיו ומכחול, נייר יפני". זהו משפט חזק של שביעות רצון עמוקה מהחיים, אבל לא מהשפע החומרי – אלא מהיכולת ליצור, להרגיש, לאהוב. "דיו ומכחול, נייר יפני" – סמל לאמנות עדינה, תרבות, פנימיות. כמעט כמו לומר: אני לא צריך הרבה – רק את הכלים לבטא את עצמי.
הבית שלישי מוסיף מידע סיפורי על התובנה: "זיכרונות שומר במגירה/ ואיזה מזל גדול שיש לי אותה/ הלב שלי נמס ממנה". כאן כבר מדובר במישהי ספציפית. הוא שומר זיכרונות – רגשיים, אולי אפילו נוסטלגיים, וגם מכיר במזל שיש לו – היא שם, והיא ממיסה אותו. מדובר באהבה לא סוערת, אלא רגישה, שקטה, מציפה. החזרה על הפזמון ("ויש לי הכל") מחזקת את התחושה של השלמה, שקט פנימי, ואיזון בין אהבה, זיכרון, ויצירה.
פיטר רוט שר שיר של של הודיה שקטה. לא מתרברב, לא בוכה, לא צועק. הוא פשוט מביט סביבו – בלילה, ברחוב, בזוגיות, ביצירה – ואומר: "זה מה שיש לי, וזה די והותר."
השירה כמעט אינטימית, ללא מאמץ – כמו שיחה עם מאזין יחיד. המוסיקה יפה בפשטותה, יש בה ישראליות טבולה בבלוז ורוק רך. סולו גיטרה מסוגנן – טבוע שמשתלב אינטגרטיבית.
*** "נייר יפני" הוא הסינגל הראשון מתוך "50" אלבום הסולו השלישי של פיטר רוט שיראה אור בקרוב, אותו הוא מקדיש פיטר לזכרו של דן תורן ז"ל. פיטר: ״השיר נייר יפני כמו רוב שירי האלבום החדש, מספר ומתכתב בעיקר על מה שבנפש וההתמודדות עם חיי היום יום של המציאות הישראלית. מצאתי חיבור ונחמה בגיטרה החשמלית שלי, שמהווה עוגן מרכזי בחיי ובכל שירי האלבום החדש."
פיטר רוט נייר יפני בימוי צילום ועריכה : מאור כהן
טיול בלילה ערפילי ורוח שרה חרישית
בכל רחוב בניין מוכר, כן
דרך משקפיים עגולים מסנן את רוב המבטים
חיוך אחד מאיר בחושך
אם שואלים, זה מה שיש לי
ויש לי הכל, כלום לא חסר לי
דיו ומכחול, נייר יפני
זיכרונות שומר במגירה
ואיזה מזל גדול שיש לי אותה
הלב שלי נמס ממנה
אם שואלים, זה מה שיש לי
ויש לי הכל, כלום לא חסר לי
דיו ומכחול, נייר יפני