אומרים שזהו האלבום שנוגן הכי הרבה על מערכות סטריאו בכל הזמנים, לא רק בזכות התכנים והמוסיקה אלא בזכות הסאונד המדהים.  פינק פלוייד הייתה הלהקה הראשונה שהודיעה, כי הגיע הזמן להפסיק את חגיגות הפופ לעמעם אורות ולהיות קשובים ליצירה שהיא המוסיקה הקלאסית של הרוק.   רוג’ר ווטרס, דיוויד גילמור  ושות’ יצרו מעין סאגת חלום שמתחילה כמלמול של איש הבמה של הפינק פלויד שחי "שנים על הקצה המזויין", שהופכת למסה אודות הייאוש של דרך החיים האנגלית.
“הצד האפל של הירח” (The Dark Side of the Moon) של פינק פלויד הוא אחד האלבומים האיקוניים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של הרוק והפופ. "הצד האפל נשאר".  אלגוריה לחיינו. אם הפסיכודליה של הסיקסטיז נתנה מפלט בהזייה, הפינק פלויד הודיעו כי  אין ממש אפשרות לברוח, אלא דרך השיגעון והטירוף, הרוקנ’רול הפוסטמודרני של הפלוייד הקרין פסימיזם עמוק.  עדיין  מהפכני, מאתגר, מרגש, מעניין, מאלף מרטיט ומלא השראה.
הדיסק נמכר ב-25 מיליון עותקים מאז צאתו, 20% מהכמות הזו – מאז שהתקליט הפך לפורמט CD. "הצד האפל" היה התקליט הראשון שהועלה בהופעה עוד לפני שהגיע לחנויות התקליטים. כשפינק הגיעה לאייבי רוד סטודיוז בלונדון, הם קיבלו את את טכנאי הסאונד הכי עדכני בתחום – אלן פרסונס, שהקליט את התקליט ב-16 ערוצים ובטכנולוגיית דולבי חדישה. עד היום נחשב "הצד האפל" לאחת מיצירות האולפן המשובחות ביותר בתולדות הפופ. שירים אחדים ממנו התייחסו גם לפי עדות רוג'ר ווטרס לסיפור של חבר הלהקה לשעבר סייד בארט שחלה במחלת רוח (סכיזופרניה) ומכל מקום היצירה כולה עסקה למצבי אי השפיות המאפיינים אנשים בחברה המודרנית השרויים בלחצים.
האלבום חוקר נושאים עמוקים ואוניברסליים כמו הזמן, המוות, הטירוף, החומריות והמלחמה. כל שיר באלבום עוסק בנושא מרכזי אחר שמהווה חלק מהחוויה האנושית. “Brain Damage” ו-“Eclipse” מתמקדים במצב הנפשי ובדרכי ההתמודדות עם הלחץ והמתח של החיים המודרניים, מה שמשקף גם את חוויותיו האישיות של סיד בארט, חבר הלהקה המקורי.
האלבום בנוי כרצף אחד שלם, כאשר כל שיר זורם אל השיר הבא בצורה חלקה, מה שנותן תחושה של יצירה מאוחדת ואינטגרטיבית. זה היה שינוי משמעותי בהשוואה לאלבומים רגילים של אותה תקופה, שהתמקדו יותר בשירים בודדים. .  הקונספט האחיד והרצף הזה הפכו את ההאזנה לאלבום לחוויה על-זמנית וכמעט קולנועית.
 פינק פלוייד קבעו כאן סטנדרט חדש של סאונד, מעבר לאיכויות של המוסיקה, מדובר בשימוש החדשני בסינתיסייזרים, אפקטים קוליים וקולות רקע שנשמעים כמעט כמו כלי נגינה בפני עצמם. המפיק, אלן פרסונס, שיחק תפקיד מפתח בעיצוב הצליל המיוחד של האלבום. בולט שימוש בטכניקות הקלטה מתקדמות לזמנן, כמו הקלטת רב-ערוצית ושכבות רבות של צלילים.
העטיפה האייקונית של האלבום, הכוללת פריזמה שמפזרת אור לאורכי גל שונים (ספקטרום צבעים), עוצבה על ידי הקבוצה הגרפית Hipgnosis. העיצוב הפך לסמל של הלהקה ושל המוזיקה הרוקית בכלל
האלבום זכה להצלחה עצומה הן במכירות והן בביקורות. הוא נשאר ברשימת ה-Billboard 200 במשך יותר מ-900 שבועות, שיא שלא נשבר.הפופולריות שלו נמשכת גם היום, והוא נמכר במיליוני עותקים, מה שהופך אותו לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
“הצד האפל של הירח” השפיע עמוקות על דורות של מוזיקאים ועל תעשיית המוזיקה. הוא תרם להתפתחותם של תת-ז’אנרים ברוק כמו פרוגרסיב רוק ו ממשיך לשמש השראה לפרויקטים רבים, כולל פרויקטים מחוץ לעולם המוזיקה, כמו קולנוע ואמנות חזותית.
בסופו של דבר, “הצד האפל של הירח” הוא יצירה שחרגה מהמסגרות המקובלות של תקופתה והותירה חותם עמוק על התרבות הפופולרית, המוזיקה והאמנות.

שירים: Speak To Me, Breath In The Air, On The Run, Time, The Great Gig In The Sky, Money, Us And Them, Any Colour You Like, Brain Damage, Eclipse

הצד האפל של הירח באולפן
זוהי הגרסה המוקדמת שפותחה במהלך הופעות חיות, והוקרנה לראשונה מספר חודשים לפני תחילת ההקלטה; חומר חדש הוקלט בשני מושבים ב -1972 וב -1973 ב- Abbey Road בלונדון. הלהקה השתמשה באותה תקופה בטכניקות הקלטה מתקדמות, כולל הקלטת ערוצים נפרדים ולולאות. סינתיסייזרים אנלוגיים בלטו בכמה רצועות.