לאספני קוריאה: אי אפשר בלי התקליט/אלבום/דיסק הזה. מירוסלב ויטוס בבס, רויי היינס בתופים. לא רק לאספני קוריאה, כי מי שאוהב ג'אז משובח – חייב לעצמו. קוריאה? אמן המלודיה בג'אז, או ליתר דיוק אמן הטיפול במלודיה, מוסיקאי שמגלה את ההרמוניה כמו גלאי יבשות מוסיקליות חדשות.
זה היה האלבום השני של צ'יק קוריאה כמנהיג, אלבום שביסס את הסמכות שלו כפסנתרן ומלחין ג'אז מהשורה הראשונה.
שלושה נגנים שהם יחידה של הבנה הדדית. הרפתקנית. לירית. לא פלא שקוריאה המשיך לנגן איתם משך השנים וכ-42 שנה אחרי צאת התקליט (14 במרץ 1968), מגיע איתם גם לישראל. משחק הגומלין, התקשורת והאמפתיה בין השלישייה יוצאי דופן בהתחשב בכך שהם לא ניגנו עד  יחד הרבה בעבר.

האלבום עוזר להגדיר מחדש מהות שלישיית טריו ג'אז, והיו כמה שלישיות שנכנסו לפנתיאון של הג'אז (הטריו של באד פאוול עם מקס רוץ' בתופים ונגני בס מתחלפים, אחדים מהאלבומים של ביל אוואנס). השלישייה הזו נמצאת שם מאז יציאת האלבום. לא תהיה הגזמה לומר שהוא שימש ומשמש פסנתרנים, נגני בס ותופים. קוריאה היה בשיא יצירתו. מקורי, זורם חופשי, תדר ג'אזי משלו בחיבור בין מסורת לחידוש. לא רק נגינה פריכה ומוארבת בפסנתר, אלא דרך חדש בלספר סיפור. בעל טכניקה מופלאה. ההשפעות של פסנתרנים כמו ביל אוונס ומקוי טיינר ניכרות, אבל הסגנון שלו הוא ללא ספק שלו. רוי היינס מנגן יותר מאשר תופים ומירוסלב – בנגינת בס  נמרצת, גם הוא שואף לשלמות. הנוכחות שלהם באלבום הזה לא פחות חשובה מזו של צ'יק. ברעיונות מלודיים קצביים מקוריים עד שהסולואים לפסנתר מתוארים בצורה מדויקת יותר כקומפוזיציות משותפות בזמן אמת.
קלאסיקות: "מטריקס, "חלונות", אינטרפרטציה ל – Pannonic של מונק. גם – My One And Only Love. תקשיבו ל – Steps-What Was ותמצאו רמז ל –Spain קטע עתידי במסגרת ההרכב "חזרה לנצח".  ואילו The Law Of Falling And Catching Up היא מוסיקה של אימפרוביזציה אבסטרקטית. פניו הרבים

צילומים – קוריאה והיינס – יוסי חרסונסקי 

צ'יק קוריאה Now He Sings Now He Sob