בואו נקדם את כל הפחדים בשיר צפירת הרגעה . מה שנכתב "לאחי", (אח אישי או "אחי" במשמעות כל ישראל אחים זה לזה?) יכול לשמש כל מי שדאגה ממלאת את נפשו. אני קורא את הטקסט של עילי בוטנר, ולא ממש נרגע. הסתמי והקיטשי אינו מחלחל. צריך עם זאת לציין שלעומת הרבה שירי גובה דשא בנושא, בוטנר מנסה לצמח שיחי מיינסטרים מהסוג המענג גם במנגינותיו. שומדבר שירעיש את אמות הסיפים של הפופ המקומי. שיר שאומר – לא לדאוג, למרות שהמציאות נושכת – בסוף הדרך יהיה טוב. תביטו אל האופק, אל השמש הטובה, יגיעו אושר ואהבה. וכבר נאמר אשרי המאמינים.
בוטנר שבונה דיסק על זמרים שונים – מציג הפעם את קובי אפללו. ממש מתאים. זמר נפלא קול ששירתו נישאת בדרך כלל אל אופק מבטיח, ומצלול קולו  מפיח רוח של תקווה.  התזמור מנסה לייצר פופ ים-תיכוני, קריצה מסחרית לסלולר, להורדות ולאס.אם.אסים, ואין לך מושג למה להתחבר– לאידיליה הרוגעת, לצלילי החאפלה המדונססים. שורה תחתונה: קליט מאוד, מחניף מאוד אבל יש תחושה שממסחרים לתערובת  קורצת לטרנדים מנצחים.

אל תפחד תשאף לדעת/ אל תדאג עוד תקיים/ מי שבידו לגעת/ יש שבליבו עוד לנחם
אל תפחד ימים יבואו/ ועונות שנה תחלוף/ אתה תראה שעוד נגיע אל הסוף
אל תפחד ממציאות נושכת/ ואנשים קרים/ כל אחד סוחב בבטן
ומעט שעליהם רואים/ כמה כוח יש ברגע/ והנצח אין לו סוף
בכל דמעה שעוד תרד/ יגיע צחוק

וזה הרגע/ הנה באה השעה/ מה תביא איתה הרוח/ מה ימיס את הדממה
ויש סיבות לכל דבר/ ויש חלום שלא נגמר/ בסוף הדרך עוד תהיה מאושר
וקדימה אל האופק/ אל השמש הטובה/ זה רחוק אבל תגיע
קצת עייף וקצת צמא לאהבה/ שמחכה לך, תקטוף אותה כפרי בשל