קרן פלס מירי מסיקה שתי גדות

קרן פלס מירי מסיקה שתי גדות

המוסיקה משדרת משובת נעורים  נוגה-מתקתקה של שירת בנות מתכוונת ומחבקת. 

מילים ולחן: קרן פלס הפקה מוסיקלית: אורי זך עיבוד: אבנר קלמר, אורי זך גיטרה: אייל הלר
4/5

קרן פלס ומירי מסיקה, שתי חברות בנפש, מצטרפות לשירת בנות נוסטלגית על ילדותן. השיר נכתב לפני יותר מ- 12 שנה מקרן למירי בתחילת מסע החברות שלהן, שהוא גם תחילת  מסען המוזיקלי . זה שיר התרפקות על תקןפת התבגרותן. הסודות, היחסים עם בנים, ההתמכרות לאסור, תום נעורים, האהבות, הפרידות, השירים.
רוח הגעגועים נושבת בשירתן של השתיים בהרמוניה של כמיהה לימים אחרים. העיבוד האקוסטי בנגינת הגיטרה של אייל הלר כמו גם העיבוד לכלי מיתר מבליט את קווי המתאר של השיר, את פשטותו היפה. המוסיקה משדרת משובת נעורים  נוגה-מתקתקה של שירה מתכוונת ומחבקת.

*** מירי מסיקה: זה השיר הראשון שלנו יחד. עד כמה שזה ישמע מוזר, מעולם לא הקלטנו דואט. אנחנו חברות למעלה מעשרים שנה, כמעט אחיות, לפעמים אפילו יותר. כשלאחת נשבר הלב, שתיים בוכות וגם את רגעי האושר האישי חלקנו בשתיים. שירים נכתבו פה וזרמו לשם דרך קולה של מירי, מהפסנתר של קרן, הולידו מסע משותף שלא ברור איך היינו שורדות את החיים בלעדיו. ״שתי גדות״, כמו מסע ההתבגרות הפרטי והקולקטיבי שלנו, עבר גלגול שלם והשלים מעגל. עכשיו הוא פה. עם געגוע למי שהיינו וחלומות על מה שעוד נוכל להיות. ״כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות..״ זהו שירשיר על חברות תמימה, במציאות מצלקת, והתחייבות להמשיך לחיות למרות הכל, להיות האור ולהאיר כפליים, בשביל כל אלה שכבה אורם.

מוקדש ליונת אור ז״ל, אישה מדהימה שנרצחה בביתה בקיבוץ בארי ב7.10. אמא של נועם עלמה ויהלי ואשתו של דרורי, שעדיין חטוף.

קרן פלס מירי מסיקה שתי גדות

עם קשת בשיער כמו שהיינו ילדות/ כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות
הכוכבים הפנו מבט כשהסתכלת \איך הבנים בתחתונים יורדים לים
שם התמכרת אל האסור, הלא ברור, האי אפשר/ העד הסוף הזה הטוב המרסק
תמיד בלבלת אותם, בטור שרקו מתחת לחלון שלך/ פרחו בך לחיים אפרסק

ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה/ היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות/ רק את נשארת אותו דבר/ אותה הקשת בשיער
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות
היה לנו מספר מזל כזה שמבקשים איתו/דברים שרק אפשר לחלום בלב
והשירים היו עולם שמסתובב כמו קרוסלה/ הכאב היה כאב היה שמחה

גילית איתי את הפריחה הראשונה שלי/ חיכית איתי בתחנה כשהם הגיעו לאסוף
את הבנות הצדדיות של המושב עם שיר קטן/ ועם סיכוי גדול לשיר אותו בסוף
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה/ היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות/ רק את נשארת אותו דבר,
אותה הקשת בשיער / כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות

קלענו לאותה המטרה/ היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והפרידות היו צורבות היו שורפות היו יפות/ רק את נשארת אותו דבר
אותו העצב בצוואר/ כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר
והשדות היו שדות

קרן פלס פייסבוק

share

3 אהבו את זה

share

3 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן