"מישהו חייב לבוא וללמד אותי שליטה עצמית", שר אנתוני קידיס לקראת סיום. יש תחושה שהאלבום הזה "סובל" מיתר שליטה עצמית. מול האלבומים הקודמים של רד הוט צ'ילי פפרז שסימנו זן של גבריות אגרסיבית מושפעת ה-Fאנק-מטאל, Californication של 1999 בלט בסאונד הרך והמהורהר שלו. האלבום הזה של הרביעייה הקליפורנית ממשיך את הקו הסגנוני ממכלול ה-11 הקודמים שלה, אבל לא מצליח לספר סיפור ומרתק על החבורה.
מצד שני: רד הוט צ'ילי פפרז נשמעים שוב בטוחים בעצמם. הלהקה מגלה מחדש את הגרוב הייחודי שלה. זה לא לגמרי חסר ערך: ג'ון פרושיאנטה החוזר זורק כמה סולואי גיטרה מלאי השראה.
Here Ever After' מתהדר בעוצמה של 'Give It Away' האיקוני מ-1991, 'Veronica' נשמע כמו ההפעלה מחדש של 'Californication' אבל עם טוויסט מייחד ו-'Whatchu Thinkin' הוא גרוב ג'אם סשן מונע שמשקף את הרוח המשובבת של ההופעות החיות של Red Hot Chili Peppers. אפוס הפרוג-רוק 'The Heavy Wing' הוא אולי הרצועה הכבדה ביותר. "כשאני איתך, אני מרגיש כמו עצמי", שר קידיס ב-Tangelo. הרצועה האקוסטית הסוגרת רומנטית בצורה מפתיעה.
באלבומם ה-12, רד הוט צ'ילי פפרז מרגישים בנוח עם המורשת המרשימה שלהם, לא הרבה מעבר. מעריצים מזדמנים עשויים להיות מאוכזבים מהיעדר להיטים מהסוג ששוחקים מהשמעות, בעוד שמעריצי הארדקור יגלו אט אט שיש עומק מוזיקלי שאליו חותרים הפפרז. Unlimited Love לא מספק הכל, אבל מה שיש בו ככל בה ראה לא יאכזב אותם. י
All tracks are written by Anthony Kiedis, Flea, John Frusciante and Chad Smith.
Red Hot Chili Peppers – Black Summer
Red Hot Chili Peppers – These Are The Ways