שחר אבן צור - זורם בתוכי

זורם בתוכי

שחר אבן צור

מילים, לחן ועיבוד: שחר אבן צור
4.5/5

כאב החסר והאובדן של אדם יקר – אין להם ברוב המקרים מילים שיכולות להכיל. תחושת צער היא ענין פיזי הנובע מכאב עמוק, זורמת בורידים, כואבת בחזה, מצמררת בעור. עד שאתה לא חווה אותה – אינך מבין. שחר אבן צור מנסה בכ"ז מילים וצלילים. לפי הקומוניקט, אובדן האב האהוב השאיר בו צלקות לא ניתנות לריפוי. יש כאן זיכרון שמגיע עד תמונות עבר שחוזרות, כאילו התרחשו עכשיו ("רק לפני שניה שיחקנו בגינה"). בן צור מנסה דיאלוג בשאלות עם מי שאיננו – "האם אתה שומע אותי זורם בדמך"? מות אדם ייקר הוא עניין קשה לא רק משום החסר, אלא בגלל חוסר האונים לתקשר. השאלות של בן צור הן ניסיון טבעי להמשיך  קשר מתוך מצוקת הצער העמוק.
המוסיקה מוציאה בקצב מיד טמפו לנתיב העיצבון של בן צור. הוא אינו עושה שום מאמץ ליפות קול. יצא לו מבע טבעי בשילוב דיבור בראפ, שמעצים את הנרטיב בתוך המלודיה הנוגה. הזעקה לקראת סיום משדרת את הסערה הפנימית. העיבוד נשמע כמו פסקול של סרט צרפתי משנות השבעים, צליל הזוי משהו, חלק מאיזושהי דרמה  ששייכת לזמן אחר. אכן צערו של שחר אבן צור נשמע כאן אל זמני.

*** השיר נכתב חצי שנה  לאחר מות אביו, המתופף שמעון אבן-צור. 

השמש שקעה נשארתי שוב עם הדרך/ פעמונים מנגנים תפילות שאין להן סוף
הרוח פסקה אין יותר חיוך כמו שלך/ בדרך הזאת הלכתי איתך כל דקה
האם אתה, האם אתה שומע אותי/ זורם בדמך/ האם אתה, האם אתה זורם בתוכי
שומע אותך
רגע אחד הבטת בי מהחלון/ ורגע אחד הפך לזיכרון/ חגורים בקרון הקדמי של רכבת הרים
אתה ואני יחד עולים ויורדים
אני רואה כאן ועכשיו/ פשוט קשה לי בלעדיו/ הזיכרונות ואין מילים/ הפערים שנפערים
כי רק ממש לפני שניה/ שיחקנו יחד בגינה/ הציפורים והתופים/ הילדים ששואלים
אני אבוד אני אי שם/ בכל דבר אתה קיים/ אתה קיים בכל דבר
ואני רץ בחזרה במהירות האור/ ואין לי דרך לחזור/ כל נשימה שלי שלך
ממשיך אני, אני ממשיך את דרכך
האם אתה, האם אתה שומע אותי/ זורם בדמך/ האם אתה, האם אתה זורם בתוכי
שומע אותך
האם אתה, האם אתה שומע אותי/ זורם בדמך/ האם אתה, האם אתה זורם בתוכי
האם אתה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות