שחר טבוך ומאיה דדון – הנסיך של רמת גן

פופ ים־תיכוני צבעוני, קאמפי ומודע לעצמו, שמצליח להפוך מעבר דירה לרמת גן למיתולוגיה פופית קטנה. זה שיר שלא מנסה להיות “עמוק” אלא כריזמטי, מצחיק, פלרטטני ומאוד מודע לתרבות הרשת והטיקטוק.

מאי 14, 2026

מילים ולחן: חן אהרוני, שחר טבוך, אמיר אהרון ואיתי פורטוגלי עיבוד והפקה: אמיר אהרון

 4.5/5

הנסיך של רמת גן של שחר טבוך ומאיה דדון הוא פופ ים־תיכוני צבעוני, קאמפי ומודע לעצמו, שמצליח להפוך מעבר דירה לרמת גן למיתולוגיה פופית קטנה.
זה שיר שלא מנסה להיות “עמוק” אלא כריזמטי, מצחיק, פלרטטני ומאוד מודע לתרבות הרשת והטיקטוק.
שחר טבוך בונה פרסונה. “הנסיך של רמת גן” הוא ילד רע, אייקון שכונתי, דמות טיקטוקית, מישהו שחי בין אירוניה לפלירטוט אמיתי. הקסם שלו מגיע מכך, שלא תמיד ברור כמה זו בדיחה וכמה מזה אמיתי. השיר משחק באזור הזה.
רמת גן היא לא רק עיר. היא סמל להתבגרות, יציאה מתל אביב, עצמאות, חיים “אמיתיים” יותר. השורה: “בתל אביב כל הבנים טובים אליי רק בני ילד ר(ע)מת גן” היא משחק מילים טיפשי אבל יעיל. הבדיחה היא גם על גברים, גם על ערים, וגם על הדימוי התרבותי של תל אביב מול רמת גן.
השיר מלא בשורות שנשמעות כמו ציוצים, משפטי טיקטוק, סטוריז. למשל: “דאדי צ׳יל אל תתערב” או: “מי זאת רק עברה וכבר נהייתה ראש העיר”. אלה משפטים שלא בהכרח עובדים על הדף, אבל בתוך הקצב והפרסונות הם הופכים לחלק מהקסם.
כותבי השיר מבינים את תרבות האינטרנט – ממה מהיר, מה מצחיק, ומה יהפוך לסאונד בטיקטוק
השיר לא נועד להיות מתוחכם אלא ממכר. הוא בנוי על ביט מידטמפו קצבי, מחיאות כפיים דומיננטיות, גרוב מאוד פיזי, שילוב של פופ אלקטרוני עם סלסולים ים־תיכוניים. הפזמון “הוא הנסיך של רמת גן” הוא מנטרה קליטה – קצר, חזרתי ומיועד להיתקע בראש אחרי שמיעה אחת.. ה”דיגי דן דן דיגי דן דן” הוא מהלך כמעט ילדותי בכוונה, אבל כזה שעובד במוזיקת פופ עכשווית..
הנוכחות של מאיה דדון מאזנת את האנרגיה של שחר. היא מביאה קול גדול וחזק, סלסולים ים־תיכוניים. דווקא משום שהשיר כל כך הומוריסטי וצבעוני, הקול שלה נותן לו עוגן מוזיקלי אמיתי ולא רק גימיק.בשורות: “איי איים פילינג לונלי” היא שרה בצורה כמעט מוגזמת במסגרת שיר פופ כאן שלא מפחד להיות תיאטרלי.
השיר לא מנסה כמעט לפתח רגש אמיתי או סיפור עמוק. הכול עובד דרך וייב, דמות ואסתטיקה, נשען יותר על פרסונה, הומור, סלנג וטרנדיות מאשר על כתיבה מוזיקלית חזקה באמת. הפזמון מאוד אפקטיבי, אבל חוזר על עצמו.
מרגיש מעט חד־ממדי. מצד שני טבוך לא מתבייש להיות מוגזם, צבעוני, פלרטטני, קצת מטופש במודעות עצמית מלאה.
השילוב בין: הפופ הקצבי, מחיאות הכפיים, הים־תיכוניות, הכימיה בין שחר למאיה והמיתוג של “רמת גן” כפנטזיית פופ חדשה, יוצר שיר שמרגיש כמו מסיבת מעבר דירה שהפכה להמנון רשת.

שחר טבוך ומאיה דדון הנסיך של רמת גן קונספט ותסריט: שחר טבוך, יונתן אלוני, איתמר הרמן, טוני ברמן בימוי: יונתן אלוני, איתמר הרמן

הוא ילד רע הוא לא מכאן
הוא הנסיך של רמת גן
איך הוא עושה עם האגן
רקדן דן דיגידן
פה זה לא רמת גן
וזה כתוב בכוכבים
שהוא ייפול עליי
הוא ילד רע הוא לא מכאן
הוא הנסיך של רמת
דיגי דן דן דיגי דן דן