אביתר בנאי של אחרי חיבוטים נפשיים, חשיפה אישית שאומרת תובנה וקבלה. מוכן לקפוץ למים בלי לחשוב יותר, אלא להתגבר על הפחדים הנלווים לזוגיות ולאהבה, וגם – לקחת אחריות בלי לצפות לניסים. השיר הוא עדות לבגרות מתוך תובנה, שבמקומות אחרים בארצות רחוקות לא נמצא פתרון למצוקת הפחדים וההתלבטויות. הוא עוצר את המרדף ומוכן לקחת אחריות מלאה על החיים והמשתמע מהם. ה"תבוסה" היא בעצם ההודאה ש"שם" לא נמצא הפיתרון. את התשובות יש לחפש בנפש פנימה. המוסיקה היא בבואה לתחושה.
בנאי מתחיל נוגה, רגיש ומופנם, אך בהמשך מעביר הילוך למבע דרמטי בצליל חשמלי. המעבר אפקטיבי – בין חששות ופחד לסערה פנימית. שינויי מצב הרוח ניכרים היטב על מנעד הגרף הקולי. אביתר בנאי נאמן לדרכו – גם כאדם מאמין, עדיין שר על לבטים פנימיים, חושף את אשר מקנן בנפשו, והוא כרגיל נשמע כמי שפיו וליבו שווים.
**** אביתר בנאי על השיר: "ברגיל נראה לנו, שאם נעצור להקשיב משהו נורא יקפוץ עלינו. אז אנחנו רצים. בורחים מאיזה הרגשה לא נעימה. יש בזה אומץ לעמוד לבד, להיפגש עם מה שיש. עם מי שאני בלי איפור, בלי כבוד או עונג. פשוט להסכים, כמו שזה. להמתין. לראות מה יקרה. זה מפחיד. אבל זה מה שיש בעצם, זה אני. בשנים האחרונות אני מרגיש שאני מוכרח לעצור את הדהירה הזו קדימה. יש בתוכי משהו שתובע ממני להביט בו. לקבל אותו. לאהוב אותו. לא אחת אני מנסה לברוח מהמשימה ולחזור לריצה שאני רגיל בה. לאט לאט אני לומד לנשום. לתת יד וללכת בקצב שלו. שלי. בלי להדליק סיגריה, בלי ללכת למקרר. אני מסכים להיות אני, גם אם זה לא מה שחשבתי, גם אם זה לא מה שהייתי רוצה להיות. לבד, בלי שאף אחד רואה, אני נושם, ממתין, מתעכב, מחבק. נבהל ושוב מאמין. אני מרגיש שאני עומד בשעריה של אהבה גדולה. מחיר הכניסה הוא כבד. ואני מוכן לשלם. אהבה עמוקה, אהבה פתוחה, אהבת האדם את מכאוביו. הניסיון לקבל את חולשותיו. לזה קוראים אמונה. בכל מחיר, עד האהבה"
מבטיח לעמוד, לא לברוח יותר / מבטיח להקשיב, גם אם זה יכאב / מוכן להתפרק, מוכן לפחד / יש לך אצלי מקום, גם אם נחנק / מביט בשיגעון, מביט בחידלון
אל מנהרות הפחד / הילד ואני, לא מחכים לנס / עד שהוא יבוא / עד עומק החמלה עד האהבה
פזמון : חציתי יבשות, כבשתי ערים ומדינות / עכשיו אני עוצר, עומד פה מובס / כל מה שתבקש / עומד פה מובס
לא מטיח בי אשמה, בלי שנאה / בלי לתבוע שינוי, בלי לבקש סליחה / לא מנסה לתקן, לא לוחץ לתוצאה / רק לחבק ולהקשיב , הילד ואני / לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא
עד עומק החמלה עד האהבה
פזמון: חציתי יבשות / כבשתי ערים ומדינות / עכשיו אני עוצר, עומד פה מובס / כל מה שתבקש / עומד כאן מובס / לא מחכים לנס / עד שהוא יבוא / עד עומק החמלה / עד האהבה
2 Responses
בדיוק הבנתי היום על מה השיר, אביתר מדמה את עצמו לאברהם אבינו, חצינו יבשות – לך לך לארצם – אברהם העברי נע ונד, כבשנו ערים ומדינות – אברהם ממיל את לוט במסגרת מלחמת הארבעה את החמישה, עכשיו אני עומד פה מובס – אברהם נכנע לאלוקים – קח את בנך את יחידך, אברהם לא מחכה לנס ולוקח את בנו, הילד ואני לא מחכים לנס, עד עומק החמלה – אברהם אבינו שמידת החסד היא מידתו
לפעמים אנחנו גיבורים גדולים, מנצחים וכובשים, אנחנו חושבים שגבורה זה לייצר עמדה אנטיתטית, עמדה דיאלקטית, אבל גבורה יכולה להיות התמסרות לתבוסה, למשהו שגדול ממך
ואוו גם לי היה את החיבור לאברהם.
כנראה שלא סתם
יש מין המשותף
ככה מרגיש שנותנים להקב"ה מקום ומגלים אותו בחיינו.