כשאתה מגדיר את עצמך זמר-יוצר או סינגר סונגרייטר – מרכיב השירה (קול) לא חייב להיות דומיננטי. הדגש הוא על עומק ואמינות ההבעה. אדם בן אמיתי שר תחושה של געגועים לאהבה ישנה. חושב עליה, מרגיש שהלב אוהב אותה, מתחרט ש"הייתי עיוור וחשבתי שאת תחכי לי".
כמה אנשים עם קול נפלא יצא לכם לשמוע בעשור האחרון? את הקולות היפים מוצאים בשלל תוכניות ריאליטי, שחלקם הופכים זמרים מצליחים. אבל קול יפה אינו מספיק, כשמדובר ביצירה. הפולק סונג הזה של בן אמיתי אינו דורש קול גדול, אלא טון שמשרטט במדויק את התחושה שחולפת בו בשעה שהוא מטייל בשבילי מחשבותיו. מבחינה זו – אדם בן אמיתי יעורר אצל רבים רגעי כיליון נפש לתשוקה של פעם, זו מעלה בנו תחושות של עצב מהול בגעגועים בכל פעם שאנחנו נתקלים בסיטואציה מסוימת שמעוררת בנו זיכרונות. הטון והמנגינה רושמים התחושה בצורה שמשדרת לב ופה שווים. הסונגרייטר והסינגר משלימים זה את זה.
** מתוך האלבום "חדר ליחיד"
אדם בן אמיתי סוף היום
מבטים רכים שגנבנו/ אל תשכחי לי / אל תוותרי עוד לא
היו ימים קלים החום היה נסבל/ תשכחי לי /אל תוותרי עוד לא
כשהנוף נפתח/ ושהירוק נלקח/ תמיד חושב עליך פתאום
במכונית בדרך לדרום/ איך חלמנו את אותו חלום
איך נפלנו באותו מקום/ גם אם נהיה לי קצת קשה לנשום
תמיד מצאת אותי בסוף היום
תל אביב יפה גם כבחושך/ אל תשכחי לי / אל תוותרי עוד לא
והייתי עיוור וחשבתי ש/ את תחכי לי / את תחכי רק לי
עוצר בצד הכביש/ כבר לא רוצה להכחיש/ תמיד חושב עליך פתאום
