חוה אלברשטיין שרה: "זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית/ אתם אינכם ולא תוכלו לשוב/ השביל עם השדרה, ובשמיים עיט/ אך החיטה צומחת שוב/ השביל עם השדרה, ובשמיים עיט/ אך החיטה צומחת שוב" אדר גולד החזירה אותי לשיר הזה בלחן נוגה ונוגע, שיר שנכתב על רקע מלחמת העוטף.
בארץ עקובה מדם מתגעגעים לילדות התמימה כשברקע רועמים שדות הקרב. אבדה הדרך אל הכפר, אבל כמו שהחיטה צומחת שוב, שדה הקרב יהפוך לשיבולים.
הזמרת מ"ילדי החוץ" של עילי בוטנר מתרפקת מתגעגעת, כואבת, מנחמת. משדרת תחושה שכבר היינו שם בעבר בין הכלניות לשיבולים ושדה הקרב.. השיר אכן מעורר איזשהו זיכרון קולקטיבי שיש בו קדרות עמוקה של טראומה ומצד שני תקווה גדולה.
המנגינה הנפלאה במיטב המסורת של המינור הישראלי, הטון העצוב המתכוון, הצלילים העדינים של הגיטרה והפסנתר, העיבוד הנפלא לצ'לו מייצרים תחושת עומק אותנטית בארץ שבה הבגרות הנואשת מחזירה לילדות המאושרת. שיר לנצח.
אדר גולד: "שבוע לתוך המלחמה, ביום שישי בבוקר, קיבלתי מאסי הודעה עם המילה ״שיבולים״. יומיים אחר כך כבר מצאנו את עצמנו מקליטים בבית סקיצה כשברקע אזעקות ויירוטים. באותו ערב, בין חרדה לאזעקה, הבנו שבכל פעם שאנחנו ממשיכים לעבוד על השיר ולא נותנים לפחד לנצח, אלא למוסיקה לדבר. זה נתן לנו תחושה של תקווה, שהובילה אותנו בכל תהליך היצירה והעבודה על השיר. זו התקווה בימים השחורים האלה, שאנשים יפים ימשיכו לרקוד על השבילים, במרחבים. שנחזור ונגדל פה ילדים. השיר הזה נכתב, הולחן והוקלט במהירות מתוך צורך משותף ואמיתי בנחמה"
אדר גולד שיבולים
אתה זוכר כשהיינו עוד קטנים/ היינו מסתתרים מאחורי חציר
סלי עגבניות ורוח של אוקטובר/ שורקת באוויר
אבנים בנעליים, חיוך על הפנים/ פרחים בשיער/ אבדה הדרך אל הכפר
הדרך בה רציתי לשוב בחזרה
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/ עוד תראה שנחזור ונגדל פה ילדים
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/ אנשים יפים ימשיכו לרקוד על השבילים
יכתבו כאן עוד שירים, ואלפי כלניות יכסו את הכתמים
אתה זוכר כשהיינו כבר גדולים/ היינו מסתתרים מאחורי הקיר
סלי אבק שריפה וריח של אוקטובר/ מצית את האוויר
אבק בנעליים, חיוך בלי פנים/ פרחי שבת על השולחן
אבדה הדרך אל הכפר/ הדרך בה ראיתי, איך הכל נגמר
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/ עוד תראה שנחזור ונגדל פה ילדים
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/אנשים יפים ימשיכו לרקוד על השבילים
יכתבו כאן עוד שירים, ואלפי כלניות יכסו את הכתמים
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/ זרעי תקווה ינביטו יטפסו אל הגבהים
שדה הקרב יהפוך לשיבולים/ אנשים יפים ימשיכו לרקוד על במרחבים
יכתבו כאן עוד ספרים/ ואלפי כלניות יכסו את השנים
